Page 132 - יוצרות ר' שמואל השלישי א - סופי_Neat

‫בר׳ א‪ ,‬כ‬ ‫יוצרות רבי שמואל השלישי‬
‫שם כג‬
‫שם לא‬ ‫ִקי ֵשּׁב ַע ִזּים ְל ַה ְשׁ ִריץ וּ ְלע ֹו ֵפף ִבּ ְס ִג ָיּה‬
‫שם ב‪ ,‬ג‬ ‫ִרי ָבּה ְשׁ ַבע ֵמא ֹות ְבּצוּל וּ ְשׁ ֹמ ֶנה ֵמא ֹות ְבּ ִצ ָיּה‬
‫׳ ַו ֹיּא ֶמ›ר‹ ֱא ִה›ים‹ ִי ְשׁ ְרצוּ ַה ַמּ› ִים‹ ֶשׁ› ֶרץ‹ ֶנ ֶפ›שׁ‹ ַח› ָיּה‹׳‬

‫‪ְ 40‬שׁאָר ַחיּ ֹות ְק ַטנּ ֹות ִעם ְגּד ֹול ֹות ָעשׂ ְקד ֹו ִשׁי‬
‫ִתּ ְר ְגּ ָלם ְבּאָ ְמ ָצה ִכּ ְד ַבר ַמ ְצ ִהיר אַ ְמ ִשׁי‬
‫׳ ַו ְי ִהי ֶע ֶרב ַו ְי ִהי ֹב ֶק›ר‹ י ֹום ֲח ִמי ִשׁי׳‬

‫א ֹו ֶמר אָ ַמר ְו ִה ְר ִמישׂ ְבּ ֵהמ ֹות ִמ ֶנּ ִשׁי‬
‫אָ ָדם ְבּ ֶצ ֶלם ָק ַרץ וּ ַב ֹכּל א ֹות ֹו ִה ְר ִשׁי‬
‫‪ 45‬׳ ַו ְי ִהי ֶע ֶרב ַו ְי ִהי ֹב ֶק›ר‹ י ֹום ַה ִשּׁ ִשּׁי׳‬

‫פז׳ ַה ִשּׁ ִשּׁי | ָל ֶע ֶרב ֵבּין ִשׁ ְמשׁ ֹו ָתיו ָעשׂ ִבּ ְגבוּ ָרת ֹו‬
‫ִליבּוּב ֲע ָשׂ ָרה ְד ָב ִרים ְו ָנ ַפשׁ ְבּ ָמ ֳח ָרת ֹו‬

‫וּ ֵב ְרכ ֹו ְו ִק ְדּשׁ ֹו ׳ ִכּי ב ֹו ָשׁ ַבת ִמ ָכּל ְמ ַלא ְכתּ ֹו׳ קד׳‬

‫‪ [ ‬בסגייה ‪‬בשגייה ‪ [  ‬באמצת ברכה ‪ [ ‬אישוני ⸣אמשי⸢ ‪ [  ‬קר)ש(]ץ[ בכה"י ‪ [‬הרשיא ‪ ‬הירשיא ‪‬‬
‫‪ [ ‬לעת ערב ‪‬לעת ערב עשרה ‪ [ ‬עשה ‪ [  ‬דברים יצר ‪ [ ‬ממחרתו ‪‬‬

‫‪‬ציווה על המים )יש' מג‪ ,‬טז( שישרצו שרץ‪ .‬ולעוף שירבה‪ .‬בארץ‪ ,‬והשוו ירושלמי‪,‬‬
‫תענית ד ה‪ ,‬סט ע"ב‪ :‬שבע מאות מיני דגים טהורים ושמונה מאות מיני חגבים טהורים ולעוף אין מספר כולהם גלו עם ישראל‬
‫לבבל‪  .‬הכוונה למצולה ששם ריבה את הדגים‪  .‬יבשה‪ ,‬ששם ריבה את החגבים‪ .‬על‬
‫פי תה' קד‪ ,‬כה‪ .‬ברא האל‪ .‬בירך אותם ברכת 'חזק ואמץ'‪ ,‬שיפרו וירבו‪ ,‬והשוו קרח‪ ,‬זולת ‪:2‬‬
‫בבוקר יאכל עד עליו נאמר ותורגל‪.‬האל מגיה חשכי‪   .‬מן הארץ‪ ,‬ארץ נשייה )תה' פח‪ ,‬יג(‪  .‬‬
‫ברא‪ ,‬והשליטו על כול )תה' ח‪ ,‬ז(‪ .‬השליט‪ .‬ראו זולאי‪ ,‬ארץ ישראל ופיוטיה‪ ,‬עמ' ‪ ,502‬וכמו שאמר בעל המזמור‪:‬‬
‫תמשילהו במעשי ידיך כל שתה תחת רגליו )תה' ח‪ ,‬ז(‪  .‬כנראה לשון חיזוק ואימוץ‪ ,‬וראו זולאי‪ ,‬ארץ ישראל ופיוטיה‪,‬‬
‫עמ' ‪  .492‬עשרה דברים שנבראו בערב שבת בין השמשות‪ ,‬השוו אבות ה‪ ,‬ו‪  .‬ביצה טז ע"א‪:‬‬

‫נשמה יתירה נותן הקדוש ברוך הוא באדם ערב שבת‪ ,‬ולמוצאי שבת נוטלין אותה הימנו‪ ,‬שנאמר שבת וינפש‪.‬‬

‫‪130‬‬