Page 261 - יוצרות ר' שמואל השלישי א - סופי_Neat

‫ויגש‬

‫בר׳ מד‪ ,‬יח‬ ‫ויגש אליו יהודה‬
‫שם יט‬
‫שם כ‬ ‫ֱאמוּ ָנה א ֹו ֶמן ִל ְבר ֹו ַח ִמ ָשּׁל ֹושׁ אָמוּר וּ ְל ִה ַדּ ֵבּק ְבּ ָשׁ שׁ ְמדוּ ָבּר‬
‫שם כא‬ ‫ְבּ ָשׁ ָעה ֶשׁ ָזּ ְל ָגה ר ֹואַת ָע ָרב ָדּם ִנ ְת ַח ַיּיל ְו ִנ ְת ַגּ ָבּר‬

‫׳ ַו ִיּ ַגּשׁ ֵא ָל›יו‹ ְיהוּ› ָדה‹ ַו ֹי›א ֶמר‹ › ִבּי ֲא ֹד ִני‹ ְי ַד› ֶבּר‹ ָנ›א‹ ַע› ְב ְדּ ‹ ָד› ָבר‹׳‬

‫ָגּ ַמר ְל ַה ְשׁ ִלי ַנ ְפשׁ ֹו ַעל אָח ַו ֲע ַד ִיין ִק ְרע ֹו א ִנ ְתאָח‬
‫‪ְ 5‬דּ ָב ִרים ַה ֵכּ ִנים ] ִה ְכ ִניס[ ְבּאָ ְז ָניו ֶשׁ ֵהם בּ ֹו ֲע ִרים ָכּאָח‬
‫׳ ֲא ֹד ִני ָשׁ›אַל‹ ֶא›ת‹ ֲע› ָב ָדיו‹ ֵל›א ֹמר‹ ֲה› ֵישׁ‹ ָל› ֶכם‹ ָא›ב‹ א ֹו אָח׳‬

‫ֵהן ִאם ְי ֵרא ] ֱא ִהים[ ַא ָתּה אַל ְתּ ַע ֵבּר ַה ִדּי ִנים ִמ ְלּ ַק ְשּׁ ָטן‬
‫ְו ָד ָבר ַה ֶנּ ֱא ָמר ִמ ְל ַמ ְע ָלן ִמ ְתּשׁוּ ָבת ֹו ִנ ְג ָמר ְל ַמ ָטּן‬

‫׳ ַו ֹנּא ֶמר ֶאל ֲא› ֹד ִני‹ ֶי›שׁ‹ ָל›נוּ‹ ָא›ב‹ ָז› ֵקן‹ ְו› ֶי ֶלד‹ ְז› ֻק ִנים‹ ָק ָטן׳‬

‫ָק› ָטן‹ | ָשׁאַר ַעל ֶשׁ ִנּ ְב ַלע ְבּכ ֹור ָנ ִעים אָח ָו ֹראשׁ ֵמע ֹו ֵדיהוּ‬ ‫‪10‬‬
‫ֶשׁ ִמּ ֶשּׁ ִנּ ְשׁ ָבּה ְבּ ֵגירוּת מ ֹוף א ָח ַפף ְו א ָס ַרק ְוה ֹו ִריד ֶע ֶרשׂ ְר ָב ֵדיהוּ‬

‫׳ ַו ֹתּא ֶמר ֶא›ל‹ ֲע› ָב ֶדי ‹ ה ֹו ִרידוּהוּ׳ בעלילת ק׳‬

‫‪)  , : . :‬טורים ‪)  ,(24–1‬טורים ‪)  ,(12–1‬טורים ‪–25‬הסוף(‪)  ,‬טורים ‪)  ,(12–5‬טורים ‪.(32–1‬‬
‫‪ [‬יוצר אחר ללשלישי ז'ל' ‪  [  ‬שלזגה ‪ [ ‬דם ערב בכה"י ‪ [  [ ‬בוערות ‪ [  ‬‬

‫‪ [ ‬למעלן ‪ [  ‬געי האח בכה"י ‪  [ ‬ערש מרבדיהו ‪ ‬ערס דמכיהו ‪‬ערש ]ד[מכיהו ‪‬‬

‫‪ ‬על פי יש' כה‪ ,‬א‪ .‬אמת ונכון הדבר שראוי לברוח מלהיות ערב‪ ,‬והשוו לקח טוב‪ ,‬בר' מד יח‪ ,‬עמ' ‪ :215‬כיון‬
‫שראה יהודה שדעתו של יוסף לכבוש אצלו את בנימין‪ ,‬אמר אין הדבר תלוי אלא בי‪ ,‬שהרי אמרתי לאבי ]אנכי אערבנו[ )בר'‬
‫מג‪ ,‬ט(‪...‬לעולם הדבק בשלושה והתרחק מן השלשה‪ .‬התרחק מן השלשה‪ ,‬מן הפקדונות ומן המיאונין ומלעשות ערבות בין‬
‫אדם לחבירו‪ .‬הדבק בשלשה‪ ,...‬והשוו בר"ר צג א‪ ,‬עמ' ‪  .1150‬הוא יהודה‪ ,‬והשוו מדה"ג‪ ,‬ויגש‪ ,‬עמ' תשנח‪ :‬וכיון שראה‬
‫יוסף סימנין שליהודה שכעס‪...‬ומה הן סימנין שהיו בו‪...‬עינו שלימין זולגת דם‪ .‬התחזק‪  .‬בלבו‪ .‬והשוו מדה"ג‪,‬‬
‫עמ' תשס‪ :‬מיד מסר נפשו אם להרוג אם ליהרג‪ .‬הקרע שקרע בבגדו לאות אבל על מות אחיו יוסף‪ ,‬והשוו מו"ק‬
‫כה ע"ב‪ .‬על פי 'ידבר נא עבדך דבר באזני אדני' ונדרש בבר"ר צג ו‪ ,‬עמ' ‪ :1155‬יכנסו דבריי באזניך‪ .‬‬
‫‪‬על פי יר' לו‪ ,‬כב‪ .‬אל תעוות את ההלכה מן האמת‪ ,‬והשוו מדה"ג‪ ,‬עמ' תשנד‪-‬תשנה‪ :‬אמר‬
‫לו בייא ‪ βία‬אתה מעביר את הדין‪ .‬לא כך אמרת לנו את האלהים אני ירא )בר׳ מב‪ ,‬יח(‪ .‬והשוו תנ״ב‪ ,‬ויגש ה‪ ,‬עמ׳ ‪ :205‬א״ל‬
‫אין אתה דנני לא בדיני מלכות ולא בדיני שמים‪ ,‬בדיני שמים מי שנמצא גנב משלם כפלים‪...‬אם אין לו מה לשלם נמכר בגנבתו‪,‬‬
‫בדיני מלכות נוטלין כל מה שיש לו‪ .‬אם בדיני מלכות אתה תופשינו‪ ,‬טול לך כל מה שבידינו‪ ,‬ואם בדיני שמים‪ ,‬אם אין אנו‬
‫יכולין לפרוע דמיו‪ ,‬הננו לך לעבדים‪ .‬דיני שמים מול דיני מלכות‪ ,‬והשוו תנ"ב‪ ,‬ויגש ה‪ ,‬עמ' ‪ :205‬א"ל אין‬
‫אתה דנני וכו'‪ – .‬הכוונה לבניו של בנימין‪ ,‬והשוו בר"ר‪ ,‬צג ז‪ ,‬עמ' ‪ :1165‬בלע שנבלע בעולם‪...‬ובכר שהיה בכור לאמו‪,‬‬
‫ואשבל שנשבה מאביו והלך לו‪ ,‬גרא שגר באכסניות‪ ,‬ונעמן שהיה נעים לאביו ולאמו‪ ,‬אחי שהוא אחי‪ ,‬וראש שהוא ראשי‪...‬‬
‫וארד שירד ממדינה למדינה‪ ,‬ד"א מיום שגלה לא חפפתי ולא סרקתי ועשיתי עצמי כאבל‪ .‬על פי שמ"א טז‪ ,‬יא‪.‬‬
‫‪‬כינוי למצרים־ממפיס ומשמש כדרשה על 'מופים'‪ .‬דרשה על 'חופים'‪ .‬הוריד את המיטה‬

‫לארץ כמנהג האבלים )מש' ז‪ ,‬טז(‪ .‬וזוהי המשך הדרשה על 'ארד'‪.‬‬

‫‪259‬‬