Page 358 - יוצרות ר' שמואל השלישי א - סופי_Neat

‫יוצרות רבי שמואל השלישי‬

‫שמ׳ כא‪ ,‬ז‬ ‫ְז ַמ]ן ֶשׁ[ ַה ַבּת ְק ַט ָנּה אָ ִבי ָה ַר ַשּׁאי ְבּ ָה ֵפר ְנ ָד ֶרי ָה וּ ִב ְמ ִכי ָרה ִלי ִדי ִדים‬
‫ֵחץ ַא ְשׁ ָפּה א ִי ְמכּ ֹור ְו ָה ִא ָשּׁה א ִת ְמכּ ֹור ַע ְצ ָמהּ ] ְו א[ ִב ָתּהּ ְלר ֹו ִדים‬

‫‪ 15‬׳ ְו ִכי ִי ְמכּ ֹור ִאישׁ ֶאת ] ִבּ[תּ ֹו ְלאָ ָמה א ֵת ֵצא ְכּ ֵצאת ָה ֲע ָב ִדים׳‬

‫טוּב ֵחן ִאם א ָמ ְצאָה ְב ֵעי ָניו ִל ְבנ ֹו א ְלאָ ִחיו ְי ַי ֲע ָדהּ‬
‫י ֹו ָצא ְב ָשׁ ִנים וּ ְב ִס]י[ ָמ ִנים וּ ְב ִג ְרע ֹון ֶכּ ֶסף ִמ ַיּד ר ֹו ָדהּ‬

‫׳ ִאם ָר ָעה ְבּ ֵעי ֵני ֲאד ֹו ֶני ָה ֲא ֶשׁר א ְי ָע ָדהּ׳ שם ח‬

‫ָכּאן ָבּא ְל ַל ֵמּד ְו ִנ ְמ ָצא ָל ֵמד ְל ֶט ֶרף וּ ְכסוּת וּ ְתשׁוּ ָקה ְל ַה ְכ ִלי ָלהּ‬
‫‪ְ 20‬ל ַה ִקּישׁ ַתּ ְחתּ ֹו ָנה ָל ֶע ְלי ֹו ָנה ַמה זּ ֹו ְבּ ָשׁל ֹושׁ אַף ז ֹו ְבּ ָשׁל ֹושׁ ַתּ ְר ִגּי ָלהּ‬
‫׳ ְו ִאם ִל ְבנ ֹו ִיי ָע ֶד ָנּה ְכּ ִמ ְשׁ ַפּט ַה ָבּנ ֹות ַי ֲע ֶשׂה ָלהּ׳ שם י‬

‫פזמ׳ ָלהּ | מ ֹו ֵכר ְל ִאישׁוּת ְושׁ ֹו ֶנה ְל ִשׁ ְפחוּת ְושׁ ֹו ֶנה וּ ְלאָד ֹון אַ ֵחר ִאישׁוּת ] ָכּ ֶסף[‬
‫מ ֹו ְכ ָרהּ ְל ִאישׁוּת ַתּ ַחת ִשׁ ְפחוּת א ] ְל ִשׁ ְפחוּת ַתּ ַחת[ ִאישׁוּת וּ ִב ְב ָג]ר[ וּ ִב ְנעוּ ִרים ְבּ ִלי ָכ ֶסף‬
‫׳ ְו ִאם ְשׁ ָלשׁ ֵא ֶלּה א ַי ֲע ֶשׂה ָלהּ ְו ָי ְצאָה ִח ָנּם ֵאין ָכּ ֶסף׳ כפץ ק׳ שם יא‬

‫‪ [  [ ‬רשי ‪ ‬רשיי ‪⸣ [ ‬בקידושיה ו⸢בהפר נדריה ⸣ובמעשה ידיה⸢ ‪ ‬בקידושיה ובמעשה ידיה ובהפר נדריה ‪[ ‬‬
‫ובמכיר⸣ת⸢ה ‪ ‬ובמכירתה ‪ [   [  ‬ישרה ‪) [ ‬ייעדה( ]ייעדה[ ‪  [  ‬ובסימנין ‪ [ ‬לועדה ‪ [  ‬‬

‫‪ [ ‬אין מקום לזה בכה"י‬

‫‪ ‬כל עוד רשות האב עליה‪ ,‬והשוו מכילתא‪ ,‬נזיקין ג‪ ,‬עמ' ‪ :254‬בקטנה הכתוב מדבר‪...‬הואיל ורשאי בהפרת‬
‫נדריה ורשאי במכירתה‪ ,‬מה הפרת נדריה קטנה ולא גדולה‪ ,‬אף מכירתה קטנה ולא גדולה‪  .‬הכוונה לבן על פי‬
‫הדימוי בתה' קכז‪ ,‬ד‪ ,‬והשוו מכילתא‪ ,‬עמ' ‪ :255‬האיש מוכר את בתו ואינו מוכר את בנו‪ .‬השוו‬
‫מכילתא שם‪ :‬וכי ימכור איש‪ ,‬האיש מוכר את עצמו ואין האשה מוכרת את עצמה‪  .‬כמו לנושים‪ ,‬והשוו‬
‫מכילתא שם‪ :‬וכי ימכור איש‪ ,‬איש מוכר את בתו ואין אשה מוכרת את בתה‪  .‬השוו מכילתא‪ ,‬עמ' ‪ :257‬אין רעה אלא‬
‫שלא נגמלה חסד לפניו‪.‬השוו מכילתא‪ ,‬עמ' ‪ :258‬ואם לבנו ייעדנה‪ ,‬לבנו ייעדנה ולא לאחיו‪  .‬‬
‫סימני בגרות‪ ,‬והשוו משנת קידושין א‪ ,‬ב‪ :‬עבד עברי‪...‬וקונה את עצמו בשנים‪...‬ובגרעון כסף‪ ,‬יתירה עליו אמה העבריה שקונה‬
‫את עצמה בסימנין‪  .‬מן האמה העברייה על בנות ישראל‪ ,‬והשוו מכילתא‪ ,‬עמ' ‪ :259–258‬כמשפט הבנות‪...‬אלא‬
‫הרי זה בא ללמד ונמצא למד‪ ,‬מה זו שארה כסותה ועונתה לא יגרע‪ ,‬אף בת ישראל‪...‬שארה‪ ,‬אלו מזונותיה‪...‬כסותה‪ ,‬כמשמעו‪,‬‬
‫ועונתה‪ ,‬זו דרך ארץ‪ .‬להשוות את הבנות‪ ,‬בנות ישראל‪ ,‬הנזכרות בסוף אל האמה העברייה‬
‫הנזכרת לעיל‪ .‬שארה‪ ,‬כסותה ועונתה‪ – .‬הוא אביה‪ ,‬הרשאי לכסף קידושיה שלא כמו‬
‫אדונה שלא נהג בה כראוי‪ ,‬השוו כתובות מב ע"ב; קידושין ג ע"ב‪ ,‬והשוו קידושין יח ע"א‪ :‬דתניא מוכר אדם את בתו לאישות‬
‫ושונה‪ ,‬לשפחות ושונה‪ ,‬לאישות אחר שפחות‪ ,‬אבל לא לשפחות אחר אישות‪  .‬השוו מכילתא‪ ,‬עמ' ‪:260‬‬

‫ויצאה חנם‪ ,‬בבגר‪ ,‬אין כסף‪ ,‬בנעורים‪.‬‬

‫‪356‬‬