Page 359 - יוצרות ר' שמואל השלישי א - סופי_Neat
P. 359

‫משפטים‬

‫שמ׳ כא‪ ,‬יב‬  ‫‪ַ 25‬מ ִגּיד ֶשׁ ֵאין ָהר ֹו ֵצ ַח ַח ָיּיב ] ַעד ֶשׁ ְי ֵהא ֶבן ַק ָיּ ָמה[ ְו ַעד ֶשׁ ֵתּ ֵצא ֶנ ֶפשׁ ַה]מּוּ ָמת[‬
                 ‫] ִנ ְפ ַצע ַו ֲא ָמדוּהוּ[ ַל ִמּי ָתה ] ְו ֵה ֵקל[ ְו ָח ַזר ְו ִה ְכ ִבּיד ָו ֵמת ָפּטוּר ]ה‪..‬מת[‬
                                                   ‫׳] ַמ ֵכּה ִאישׁ ָו ֵמת מ ֹות[ יוּ ָמת׳‬

                                                                ‫] ְסע ֹות ֹו ‪.. ... ... ... ...‬מה[‬
                                                        ‫ע]‪ְ [... ... ... ... ..‬ו ַת ְל ִמיד ֹו ְבּ ֵח] ָמה[‬
‫‪ 30‬׳] ְו ַשׂ ְמ ִתּי ְל ָמק ֹום ֲא ֶשׁר ָינוּס ָשׁ ָמּה[׳ שם יג‬

                                                                   ‫]פ‪.. ... ... ... ... ..‬מה[‬
                                        ‫]צ‪ְ ... ..‬פּ ָרט ְל ֵח ֵרשׁ שׁ ֹו ֶטה ְו ָק ָטן ֶשׁ ֵאי ָנ]ן[ ְבּ ֵני ַה ְע ָר ָמה‬
‫׳] ְו ִכי ָי ִזיד ִאישׁ ַעל ֵר ֵעהוּ ְל ָה ְרג ֹו ְב ָע ְר ָמה[׳ שם יד‬

         ‫ְבּ ָע ְר› ָמה‹ | ְו ִשׂ ְנאָה ָהר] ֹו ֵצ ַח ֲא ִפילּוּ ֹכּ ֵהן[ ָגּד ֹול ְמ ַב] ְטּ[ ִלים ֲעב ֹו ָדת ֹו ] ְלדוּנ ֹו ְב ִצימּוּת[‬  ‫‪35‬‬
                            ‫וּ ָב ֶה ֶרג ] ִה ְר ָבּת ְל ַל ֵמּד[ ֶשׁ ְר ִצי ָחה דּ ֹו ָחה ֲעב] ֹו ָדה ‪ְ ... ...‬בּ ִעימּוּת[‬

‫׳] ֵמ ִעם[ ִמ ְז ְבּ ִחי ִתּ ָקּ ֶחנּוּ ָל]מוּת[׳ ]ארש קד׳[ שם שם‬

‫‪ [ [‬מבטלים ]אותו[ מעבודתו ‪[  [ [ ‬‬
                                                                                            ‫ועבודה אינה דוחה בעימות ‪ [‬שהרציחה ‪‬‬

‫‪ ‬שהיה יכול להמשיך לחיות ]ומת[‪ ,‬השוו מכילתא‪ ,‬נזיקין ד‪ ,‬עמ' ‪ :261‬מכה איש ומת‪ ,‬מגיד שאינו חייב עד שתצא‬
‫נפשו‪...‬מכה איש‪ ,‬מגיד שאינו חייב עד שיהרוג בן קיימא‪  .‬הוקל מצבו ולאחר מכן הורע‪ ,‬והשוו‪‬סנהדרין‬
‫ט‪ ,‬א‪ :‬המכה את חברו בין באבן בין באגרוף ואמדוהו למיתה והיקל ממה שהיה‪ ,‬לאחר מכאן הכביד ומת – חייב‪ ,‬רבי נחמיה‬
‫אומר‪ :‬פטור‪ .‬והשוו בבלי‪ ,‬סנהדרין עח ע"ב המביא את התוספתא‪ ,‬בבא קמא ט‪ ,‬ו‪-‬ז וקובע שסתמה כר' נחמיה‪  .‬מכילתא‪,‬‬
‫עמ' ‪ :263‬והמכה ברשות בית דין‪ ,‬והרודה בבנו ובתלמידו במשמע? ת"ל 'וכי יזיד'‪  .‬שם‪ ,‬שם‪ :‬להרגו בערמה‪ ,‬להוציא‬
‫חרש שוטה וקטן‪ ,‬שאינן מערימין‪ – .‬שם‪ ,‬שם‪ :‬מעם מזבחי תקחנו למות‪ ,‬מגיד שמבטלים העבודה מידו‪ ,‬ויוצא ליהרג‪...‬‬
‫שהיה בדין‪ ,‬ומה אם שבת שעבודה דוחתה‪ ,‬אין רציחה דוחתה‪ ,‬עבודה שהיא דוחה את השבת‪ ,‬אינו דין שלא תהא רציחה‬

                                                             ‫דוחתה‪ .‬בדין מוות‪  .‬בקל וחומר‪.‬‬

            ‫‪357‬‬
   354   355   356   357   358   359   360   361   362   363   364