Page 429 - יוצרות ר' שמואל השלישי א - סופי_Neat
P. 429

‫פקודי‬

                        ‫מאורות‬

                        ‫ס ֹו ְט ַניי ְור ֹו ַדי ַמה ְתּ ַת ֲחרוּ ִבי ס ֹו ְק ִדים‬

                        ‫עוּ ִזּי וּ ָמעוּ ִזּי ֲה א ֲארוּ ָכה ְל ַצ ְל ִעי ַמ ְק ִדּים‬

                        ‫ְפּ ָר ַחיי ִאם ַהיּ ֹום ֲעקוּ ִדים ַע ָתּה ִי ְרעוּם נ ֹו ְק ִדים‬

                        ‫צוּ ִרי ַי ְצ ִהיר ְמשׁוּ ָקּ ִדים ְו ִי ְז ַרח ִמ ֶדּ ֶר ַה ָקּ ִדים‬

                        ‫ככ׳ ׳והנה כבוד אלהי ישראל בא מדרך הקדים‬                                                         ‫‪5‬‬
                         ‫וקולו כקול מים רבים והארץ האירה מכבדו׳‬
‫יח׳ מג‪ ,‬ב‬                            ‫ונא׳ ׳לעושה אורים גדולים׳ וג׳‬
‫מל׳ ג‪ ,‬יז‬
           ‫ב׳ יוצר המ׳‬

                                                                                                    ‫]אהבה[‬              ‫‪5‬‬

                                               ‫ק ֹו ִני ְבּ ִס ְת ַרת ֲע ָנ ָניו ִאי ֲה ַלי ִני ִבּ ְגאוּ ַלּת ֶא ְתמ ֹול‬

                                              ‫ְרנוּ ָנה ְגּנוּ ָנה ִמ ִשּׁ ְר ַבת ח ֹו ֶרב ַגּם ְבּ ֶק ַרח ֵמ ֲאמ ֹול‬

                                          ‫שׁוּב ְבּ ֶא ְב ַרת ְכּ ָנ ָפיו ַי ֲא ִצי ֵל ִני ְו ֶא ְפר ֹוץ ָי ִמין וּ ְשׂ ֹמאל‬

                                                         ‫ְתּאָ ֵב ִני ֱא ָה ֵב ִני ְכּאָב ַעל ֵבּן ַי ְחמ ֹול‬

           ‫ככ׳ ׳והיו לי אמר יי צב׳ ליום אשר אני עושה סגולה וחמלתי עליהם כאשר יחמל איש על בנו העבד אתו׳‬
                                                                                      ‫ונ׳ ׳מרחוק יי נראה לי׳‬

                                 ‫ב׳ הבוחר בעמו יש׳ שמע‬

                                                                                                       ‫‪. , , ,  , : . :‬‬
                                                                                                                        ‫‪ [ ‬ינהיר בכה"י‬

‫‪ ‬לשון קנאה ותחרות‪ .‬אותי אוסרים )אי' א‪ ,‬יד(‪  .‬כינוי לאל )יר' טז‪ ,‬יט(‪ .‬‬
‫‪‬השוו‪ :‬הקב"ה מקדים הרטייה ואח"כ הוא מכה )שהש"ר ד ה‪ ,‬א(‪  .‬כמו אפרוחי‪ ,‬צעירי הצאן‪ ,‬ורמז גם לפרחים‬
‫שבמנורה‪ .‬מיד‪ .‬מגדלי צאן‪ ,‬השוו 'שבעה רועים' )מי' ה‪ ,‬ד(‪  .‬כינוי לישראל‪ ,‬ורמז לגביעים‬

                                                 ‫המשוקדים במנורה‪ ,‬שהם סגורים בצורת שקד‪ ,‬ופתיחתם היא זריחה להם‪.‬‬

                                                                                                       ‫‪. , , , , , : . :‬‬
                                                         ‫‪ [ ‬איהלני ‪ [  ‬רנונ)נ(ה בכה"י ‪ [‬מקרח ‪  [  ‬כאבן ‪‬‬

‫‪ ‬כינוי לאל )בר' יד‪ ,‬יט(‪ .‬על פי תה' כז‪ ,‬ה‪ .‬היא גאולת מצרים‪   .‬צמדי‬
‫כינויים לישראל בלשון נקבה שאין ביניהם אלא הפרש של אות אחת מצויים בפיוטי בן גבירול‪ .‬כך למשל במקום הבולט של‬
‫הפתיחות‪ :‬שזופה נזופה‪ ,‬שכולה אכולה‪ ,‬שכורה עכורה‪ ,‬שטופה חטופה‪ .‬ובתוך הגאולה 'שכורה עכורה'‪ :‬עצובה עזובה‪ ,‬חבויה‬
‫שבויה‪ ,‬זנוחה אנוחה )ירדן‪ ,‬שירי הקודש לרשב"ג‪ ,‬עמ' ‪ .(501‬כמו משריפת‪ .‬בר' לא‪ ,‬מ‪ .‬‬
‫שלא להיות אומללה‪  .‬השוו לנאמר על גוזליו של הנשר‪ :‬יפרש כנפיו ישאהו על אברתו )דב' לב‪ ,‬יא(‪ .‬‬

                                   ‫כמו יקחני )יח' מב‪ ,‬ו(‪ .‬על פי יש' נד‪ ,‬ג‪ .‬תהיה תאב לי‪.‬‬

           ‫‪427‬‬
   424   425   426   427   428   429   430   431   432   433   434