Page 259 - להפוך לבולגרים / קונפורטי
P. 259

‫החקרמכ ידוהיה בוחרה  ׀   ‪255‬‬

‫של סופיה‪ ,‬חש בכך‪ ,‬ובאוקטובר אותה שנה זימן אספת נוטבלים כדי לדון‬
‫במצב ולעצור את הסחף‪ .‬הוא הציע לעשות זאת באמצעות הקמתו של בית‬
‫כנסת מרכזי ומונומנטלי במרכז סופיה‪ ,‬שיפגין את כוחה של יהדות בולגריה‬
‫ואת תרומתה למדינה‪ .‬מפעל כזה יאחד את קהילת סופיה ואת שאר הקהילות‬
‫סביב הקמתו‪ ,‬יעלה את יוקרתם של הנוטבלים ויבלום את התנועה הציונית‪127.‬‬
‫בראשית המאה העשרים התנהלו עדיין חיי הקהילה סביב בתי הכנסת‪,‬‬
‫וערכי הדת והמסורת כובדו והוערכו‪ .‬בתנועה הציונית הבינו זאת ולכן ביקשו‬
‫להמעיט מערכה וכוחה של יוזמת הנוטבלים‪ .‬יו"ר התנועה‪ ,‬יהושע כלב‪ ,‬פרסם‬
‫אפוא מאמר ב'השופר' ובו ניתח את מצבה של היהדות הספרדית באימפריה‬
‫העות'מאנית‪ ,‬בבולגריה ובסרביה‪ .‬הוא קבע שעל יהדות זו עובר תהליך ברור‬
‫של התרופפות דתית והזהיר את 'הבורחים' מהלאומיות אל הדת בטענה‬
‫שבמוקדם או במאוחר ידעכו חיי הדת‪ .‬כלב גרס שבניית העתיד על המצע‬
‫הלא־יציב של הדת היא טעות גדולה‪ .‬למעשה‪ ,‬הציבור היהודי צריך לבחור‬
‫בין לאומיות או התבוללות‪ .‬לדעתו‪ ,‬אם התנועה הציונית תכבוש את ועדי‬
‫הקהילות‪ ,‬תימנע התבוללות‪' ,‬אבל טעות היא בידי מי שחושבים שתמיכה‬
‫בתוכניתו של עזרא תג'ר להקים בית כנסת מרכזי בסופיה יהיה פתרון שיאחה‬

                          ‫את הקרעים שנוצרו בקונגרס הקהילות השני'‪128.‬‬

                        ‫לקראת הכנת תקנון חדש בחסות הממשלה‬

‫כישלון קונגרס הקהילות השני הותיר את יהדות בולגריה ללא תקנון וללא‬
‫קונסיסטוריה‪ ,‬וספק אם היה עולה בידי הרב לזמן שוב את נציגי הקהילות‪.‬‬
‫מכל מקום‪ ,‬בשנת ‪ 1905‬הפך המצב מורכב יותר‪ ,‬נוכח העובדה שכל אחת‬
‫משלוש הקהילות הגדולות החזיקה בעמדה משלּה בסוגיות שעמדו על סדר‬
‫יומה של יהדות בולגריה‪ ,‬ובמיוחד בסוגיית התקנון‪ .‬באשר לאהרנפרייז‪ ,‬הוא‬
‫קיווה שמעורבות הממשלה בהכנת התקנון תקל על אישורו ותמנע התנגדויות‬

                                         ‫של הקהילות ושל המחנה הציוני‪.‬‬
‫הנוטבלים בוועד הקהילה של רוסה חזרו לעמדה שהציגו לפני קונגרס‬
‫הקהילות הראשון‪ .‬הם קראו לשמור על אוטונומיה קהילתית מוחלטת ופסלו‬
‫אפשרות שגוף חיצוני יכתיב להם נהלים‪ .‬בעיניהם‪ ,‬הרבנות הראשית הייתה‬

                                                 ‫‪ 	127‬לוי אברהם‪ ,‬זיכרונותיי‪ ,‬עמ' ‪.14-13‬‬
                                                         ‫‪ 1	 28‬השופר‪ ,‬ט"ו בסיוון תשס"ה‪.‬‬
   254   255   256   257   258   259   260   261   262   263   264