Page 63 - להפוך לבולגרים / קונפורטי
P. 63
ינאמ'תועה ןוטלשה יהלשב ׀ 59
ונשאר בה עד סוף ימיו .מיטראני הכין כמה כתבי יד לדפוס ,אולם רק ספר
לימוד אחד ראה אור — 'חינוכי בנים' ,שחלקו הראשון פורסם בירושלים
ב־ 1875וחלקו השני — בווינה ב־ .1877באדירנה הוא הוציא לאור שני עיתונים
דו־לשוניים (עברית וספרדית־יהודית) — 'כרמי' ( ,)1881ו'כרמי שלי' (.)1891
מיטראני היה קנאי לשפה העברית ,לא חסך שבטו מבעלי הממון וכתב גם
על דרכים לשמירת בריאות הגוף והנפש .הוא הוקיע את האמונות הטפלות
וביקש להחיש את גאולת העם בארץ ישראל78.
אברהם בן ישראל רוזאניס (אבי"ר)1879-1838 ,
אברהם בן ישראל רוזאניס ,יליד ,1838היה משכיל מרוסה שמשפחתו קיימה
קשרים מסחריים עם יהודים אמידים מווינה .אביו היה בעל נתינות זרה והחזיק
בביתו בית מדרש שבו התפללו 'טובי העיר' .עד גיל תשע למד רוזאניס
בביתו חומש עם שני רבנים ולאחר מכן למד גמרא ,מדרש ושולחן ערוך עם
רבנים .בגיל ארבע עשרה שלחו אותו הוריו ללמוד בבית ספר של הכנסייה
היוונית — עדות לעליבותה של מערכת הלימוד המסורתית בקהילה אל מול
מערכת הלימוד המודרנית הכללית שהחלה להתפשט באזור .ב־ 1855נסעה
המשפחה לווינה לשנה ,ושם למד הבן גרמנית .בשובו ,הצטרף לעסקי המשפחה
ובגיל עשרים נשא לאישה את אחייניתו בת החמש עשרה .רוזאניס שלט בכמה
שפות ,היה בעל השכלה כללית והוסמך כמוהל וכשוחט .ב־ ,1861כשהיה בן
עשרים ושלוש ,מינה אותו ועד הקהילה של רוסה לשמש 'פרנס ומשגיח על
תלמוד תורה' .בתפקיד זה פעל להכנת תוכניות לימודים מתקדמות וב־1866
ייסד את בית הספר המודרני (בלשון התקופה 'תלמוד תורה כולל') שלימדו בו
מקצועות קודש לצד לימודים כלליים .רוזאניס ביקר פעמיים בארץ ישראל.
בביקורו הראשון ב־ 1861עלה עם אימו לרגל למקומות הקדושים .ב־1867
ביקר בפעם השנייה ,וסייר לאורכה ולרוחבה של הארץ במשך חצי שנה.
רשמי מסעו פורסמו בעברית בעשרים ושניים גיליונות של 'המגיד' ,מ־25
בספטמבר 1867עד 26באוגוסט .1868רשימתו האחרונה הסתיימה בפנייה
לבעלי היכולת' :גם אתם השרים והטפסרים [נגידים] בעלי חברות הקדושה
בחו"ל ,חוסו חושו לעזרת ארץ נחלת אבותינו עוצו עצה ותקום ,לטובת ענייה
בכלל ולקיים בתי ספר כבאירופה לילדיהם ואז יאמרו הגויים כי מציון תצא
78הרמתי ,עמ' .54-48
