Page 181 - הציונות בתוניסיה
P. 181

‫הציונות הלוחמת בתוניסיה (‪179  )1939-1926‬‬

                                          ‫הציונות והמפלגה הקומוניסטית בתוניסיה‬

‫היחס אל הקומוניסטים בשנות השלושים התאפיין בעליות ומורדות שנבעו‬
‫מהמדיניות הצרפתית כלפיהם‪ 99.‬את השנים ‪ 1939‑1926‬אפשר לחלק לשלוש‬
‫תקופות‪ 1932‑1929 :‬היו שנים של פעילות ספורדית ולא מאורגנת של התנועה‪.‬‬
‫מנובמבר ‪ 1932‬ועד יוני ‪ 1934‬הקומוניזם פרח וביסס את התשתית הארגונית שלו‬
‫הודות לצו שהתיר התארגנות סינדיקליסטית‪ .‬ביוני ‪ 1934‬הוצאה התנועה אל מחוץ‬
‫לחוק‪ .‬עם עליית החזית העממית ניתנה רוח גבית לפעילות הקומוניסטית אך שוב‬
‫היא דוכאה באפריל ‪ .1938‬בעקבות זאת היו מרבית העיתונים של התנועה עיתונים‬
‫מחתרתיים‪ ,‬דבר שהקשה עליהם לבטא את עמדתם בכל הנושאים שעמדו על סדר‬
‫היום בתוניסיה‪ .‬התנועה יצאה מחזקת תנועה קטנה הפועלת בשלושה מרכזים‬
‫והפכה להיות תנועה גדולה שפעלה במרבית ערי תוניסיה‪ .‬חולשת התנועה היה‬
‫בהרכבה האתני‪ .‬היא נוסדה בידי אירופים מהמעמד הבינוני הנמוך‪ .‬עלייתם של‬
‫היהודים להנהגת התנועה בשנות השלושים הביאה לתוניסיפיקציה שלה‪ ,‬אלא‬
‫שכמעט לא היה קשר בין היהודים האלה לבין המפלגה הלאומית של תוניסיה‪.‬‬
‫המפלגה לא הצליחה לחדור למגזרים הילידיים או הכפריים‪ .‬המסמכים בארכיונים‬
‫מוכיחים כי הייתה יריבות בין היהודים לבין המוסלמים בתוך התנועה‪ .‬אחת‬
‫התעודות מלמדת על טענות המוסלמים נגד היהודים‪" :‬הפעילים המוסלמים העירו‬
‫לעמיתיהם היהודים כי הם שומרים את הנהגת התנועה לעצמם‪ ,‬שהם מפקידים‬
‫בידי המוסלמים את המשימות המסוכנות והקשות ושהם מנהלים אורח חיים‬
‫בורגני מכספי הקרנות של ועד ההצלה האדום הבין‪-‬לאומי"‪ 100.‬אלו הן האשמות‬

                         ‫כבדות שהביאו לפיצול בהנהגה והקשו על כושר פעולתה‪.‬‬
‫המפלגה הקומוניסטית הייתה אבן שואבת ליהודים רבים‪ ,‬ולפיכך גם הייצוג‬
‫שלהם במפלגה היה גדול יותר מאשר חלקם היחסי באוכלוסייה‪ .‬יתרה מזו‪,‬‬
‫חלקם של היהודים בהנהגת התנועה היה רב יותר מאשר משקלם היחסי בתנועה‪.‬‬
‫הצרפתים היו ערים לעובדה זו ודיווחו עליה בכל הזדמנות‪ .‬הנהייה של היהודים‬
‫לעבר המפלגה הקומוניסטית מוסברת בעובדה שהמפלגה הציעה לשפר את‬
‫מעמדה החברתי‪-‬כלכלי של האוכלוסייה‪ .‬המפלגה קיבלה את המודרניזציה‬

‫‪ 9	 9‬המחקר על התנועה הקומוניסטית בשנות השלושים דל ביותר‪ .‬ההיסטוריונים התוניסאים‬
‫שהתייחסו לנושא הציוני‪ ,‬כמו תימומי‪ ,‬סנוסי ורול‪ ,‬התייחסו אך מעט ליחס הקומוניסטים‬
‫לציונות בתקופה זו‪ .‬להם הייתה גישה חופשית הן לעיתונות הקומוניסטית הן לחומר‬
‫בתוניסיה שאינו בהישג ידנו‪ .‬למרות זאת‪ ,‬לא מצאו אצלם חומר רב שיסייע לתיאור מערכת‬
‫היחסים של הקומוניסטים עם הציונים‪ .‬בהיעדר גישה חופשית לעיתונות הקומוניסטית או‬
‫לארכיונים אחרים ובהסתמך על מצב המחקר אי אפשר להצביע על ויכוח גדול בין שתי‬

                                                                                    ‫התנועות‪.‬‬
                               ‫‪" 	100‬הערה"‪ ,‬בלא חתימה או מען‪ ,11.3.1935 ,‬מח"ן‪ ,‬תיק ‪.1708/3‬‬
   176   177   178   179   180   181   182   183   184   185   186