Page 182 - הציונות בתוניסיה
P. 182

‫‪  180‬פרק שלישי‬

‫והצרפתיזציה של החיים בתוניסיה אך לא את הדיכוי הקולוניאלי‪ ,‬והיא אפשרה‬
                    ‫להתנגד לכוחות הפשיסטים הגרמנים‪ ,‬האיטלקים או הצרפתים‪.‬‬

‫קשה לקבוע עד כמה כיוון הפעולה הזה של היהודים פגע בכוחה של הציונות‪.‬‬
‫קביעה שכזו מחייבת ניתוח סוציולוגי מעמיק של הפעילים בשתי התנועות‬
‫והסתמכות על מקורות שאינם בהישג יד או בנמצא‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬חילוקי הדעות‬
‫העקרוניים בין הציונות כתנועה לאומית לבין הקומוניזם כתנועה מעמדית‬
‫חברתית‪ ,‬לא באו לידי ביטוי ממשי וענייני בין התנועות בשלב הזה‪ .‬מעמדה החוקי‬
‫של המפלגה הקומוניסטית היה תלוי על בלימה‪ ,‬ועיתוניה היו קטנים‪ ,‬חלשים‬
‫ולרוב לא חוקיים‪ .‬הצורך להתבסס בחברה התוניסאית לא בא על חשבון כוחה של‬
‫הציונות ומעמדה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬היו לתנועה זו כמה מאבקים משותפים עם הציונים‪,‬‬
‫בעיקר נגד הפשיזם העולמי‪ .‬המפלגה הקומוניסטית תמכה בפעילות הלאומית‬
‫תמיכה טקטית שכן היא ראתה בה שלב ביניים בדרך למאבק הסופי‪ ,‬העל‪-‬מעמדי‪.‬‬
‫בכך הם קיוו ליהנות מתמיכתם של הלאומנים התוניסאים‪ .‬כשם שהקומוניסטים‬
‫לא הביעו התנגדות עקרונית ומעשית למאבק הלאומי של תוניסיה‪ ,‬הם לא יכלו‬
‫להתנגד למאבק הלאומי הציוני‪ .‬ביטוי לדילמה מעשית זו אפשר למצוא בתגובה‬
‫הקומוניסטית למרד הערבי בפלסטין‪ .‬המפלגה קראה לאיחוד הפועלים היהודים‬
‫והערבים בפלסטין נגד האימפריאליזם הבריטי ונגד הבורגנות הציונות וההנהגה‬
‫הערבית המנצלים את הפלאח הערבי באדמתו‪ 101.‬בתגובה זו ביטאו הקומוניסטים‬
‫את דעתם גם על האימפריאליזם הצרפתי‪ ,‬אם כי בעקיפין‪ .‬הם תלו את האשמה‬
‫במצב בפלסטין לא בשני העמים המסוכסכים‪ ,‬אלא באימפריאליזם‪ .‬במקרה אחר‬
‫הטיח קומוניסט יהודי במפלגה הרוויזיוניסטית שהיא סוכנת של האימפריאליזם‬
‫הפשיסטי האיטלקי בעקבות ביקורה של ספינת הלימוד הבית"רית שרה א' בחופי‬

                                                                 ‫תוניס בשלהי ‪.1937‬‬
‫נוכל לסכם ולומר שהסכנה העיקרית לציונות‪ ,‬בעיקר בשלהי שנות השלושים‪,‬‬
‫הייתה הנטייה של היהודים לבחור בחלופה הקומוניסטית תחתיה‪ .‬המאבק בין‬
‫הציונים לקומוניסטים בתוניסיה‪ ,‬אם היה כלל‪ ,‬היה מאבק שולי ובשום אופן לא‬

                                                                              ‫מהותי‪.‬‬

                                         ‫האנטישמיות של הימין הצרפתי והאיטלקי‬

‫שנות השלושים בתוניסיה‪ ,‬ובמיוחד המחצית השנייה שלהן‪ ,‬הצטיינו בפעילות‬
‫אינטנסיבית של כוחות לאומנים צרפתים ואיטלקים‪ .‬הפשיזם הצרפתי ויחסו‬
‫ליהודים לא היה תופעה חדשה‪ ,‬אולם הפשיזם האיטלקי סימן מפנה ביחסה של‬
‫איטליה אל היהודים האיטלקים בתוניסיה‪ .‬דרכי הפעולה של שני הארגונים הללו‬

‫‪ .A. Djerad, “Le sang coule en Palestine”, L’Avenir Social, 23.10.1937 1	 01‬מאמרו של‬
                                 ‫דג'רד על הדם הזורם בפלסטין מצוטט אצל סנוסי‪ ,‬עמ' ‪.99‬‬
   177   178   179   180   181   182   183   184   185   186   187