Page 293 - הציונות בתוניסיה
P. 293
הציונות המגשימה (275 )1948‑1944
מנקודת ראות חלוצית' .צעירי ציון' לא יוכלו להתרברב שהם הגשימו כמונו .אנו
גאים בך ובארבעת חברינו ביבנה"71.
דוגמאות אלו ואחרות מעידות לא יותר מאשר על החלטה של בודדים .נראה
שפעולתם משקפת גם רצון של אחרים לעלות לארץ בכל מחיר ולממש את
המחויבות לעלייה גם אם הדבר נעשה שלא כחוק .פעולה כזו ,כפי שראינו ,גורמת
אף היא למתח בין התנועות סביב מידת ההגשמה האישית של כל תנועה .ההעפלה
הייתה מוקד לתחרות בין התנועות בהנחה כי תנועה שתוכיח את יכולתה להעלות
יותר צעירים ממילא גם תהיה חזקה יותר .יתרה מזו ,ההעפלה הלא מאורגנת
הזאת מלמדת על ההכרה של אותם צעירים שאין עוד משמעות לחייהם בתוניסיה.
מבחינתם תם הקיום היהודי בתוניסיה .עד כדי כך היה הדבר ברור להם ,שהם היו
מוכנים לנקוט פעולה שמוגדרת לא חוקית בארץ מוצאם .פעולה זו מלמדת כי
הם מבינים שאין בכוחה של צרפת ,בהיותה מעצמה קולוניאלית ,לספק להם את
הביטחון הנחוץ להם ,ואין היא נושאת עוד מסר ערכי שהם היו רוצים לאמץ.
תרומתה של התנועה הציונית בתוניסיה להעפלה המאורגנת של שנת 1947
הייתה משמעותית .חלקו של אפרים פרידמן (מי שלימים נודע בשם אפרים בן
חיים) ,השליח שהיה בתוניסיה גם בשתי השליחויות הקודמות ,היה רב 72.גורמים
רבים דחפו את פרידמן להתחיל בהעפלה מצפון אפריקה ,אך אין ספק שהחשש
לאבד את דרכה של תנועת צעירי ציון ואת יתרונה על פני יתר התנועות הוא
שהניע אותו יותר מכול לפעול .ערב כינוסו של הקונגרס הציוני הראשון לאחר
המלחמה נפגש פרידמן עם יצחק טבנקין ,אז מנהיג "התנועה לאחדות העבודה",
והדגיש לפניו את מצב התנועה" :מצד אחד התפתחות מהירה ,הכשרה ולחץ
קשה לעליה לקיבוץ ,ומאידך מחסור בסרטיפיקטים וחוסר יכולת להעלות את
הפעילים ,דבר שמעמיד בסימן שאלה את בעיות ההגשמה ועשוי ,חלילה ,לעצור
את התפתחות התנועה" 73.הנה כי כן ,בלא פעילות דחופה בנושא העלייה ,יתפוגג
המתח והלהט החלוצי ויביא להתפרקות תנועת צעירי ציון ולמיטוט הפעילות
הציונית בצפון אפריקה שעליה עמל.
ברם לא היה די לשכנע את טבנקין .פרידמן היה צריך לשכנע גם את שאול
אביגור ,ראש המוסד לעלייה בי"ת ,כי יש הכרח לשלוח אניית מעפילים לצפון
אפריקה .אביגור לא התלהב מהרעיון ובמידה לא מעטה של צדק; הלחץ לעלייה
באירופה היה גדול ,חסרו אניות ,ההשפעה המדינית של הבאת פליטי השואה
סעדון ליהודה מצליח ,7.8.1946 ,שם. 71
על ההעפלה מצפון אפריקה ראו סעדון ,ההעפלה מספקס; בן חיים .עדותו של בן חיים חשובה 7 2
מאוד אך סובייקטיבית מאוד ,ולוקה בחוסר ובאי דיוקים .פרשת ההעפלה מורכבת וסבוכה.
בספר זה אנו מבקשים להתייחס רק לתפקיד שמילאה תוניסיה בפרשה זו ובמשמעויות של 73
הדבר.
בן חיים ,עמ' .257הקטע מצוטט מתוך מכתב שכתב לאשתו לאחר הפגישה.
