Page 63 - עידן האימפריות

‫הטיפוסים העיקריים של טביעות החותם על קנקנים ‪61‬‬

‫נראה שהמספר המינימלי של טביעות למלך מגזר עומד על ‪ .'37‬וראו גם מקאליסטר‪,1912 ,‬‬
‫עמ' ‪ .210-209‬לאנס בחן את טביעות 'למלך' מחפירות גזר הנמצאות באיסטנבול‪ ,‬אולם הוא‬
‫לא פרסם אותן‪ .‬הוא קבע ש'לפחות ‪ 31‬טביעות למלך נמצאו בגזר‪ ,‬אולם לאור הערותיו של‬
‫אולברייט אפשר לשער שהמספר מגיע עד ‪( '50‬לאנס‪ ,1971 ,‬עמ' ‪ ,330‬הערה ‪ .)17‬ואולם‬
‫לאולברייט (‪ ,1953‬עמ' ‪ )46‬לא היו נתונים נוספים על הטביעות שנמצאו בגזר‪ ,‬ונראה שככלל‬
‫לא היו בידיו נתונים מדויקים על מספר הטביעות שנמצאו ביהודה‪ ,‬ולכן אין להסתמך עליו‬
‫כראיה למספר הטביעות בגזר‪ .‬מתוך ‪ 37‬הטביעות שנמצאו בוודאות בגזר רק שתיים הובאו‬
‫לפרסום מלא (מקאליסטר‪ ,1912 ,‬איור ‪ ;1 :361‬דיוור ואחרים‪ ,1974 ,‬לוח ‪ ;8 :41‬ראו גם לאנס‪,‬‬
‫‪ ,1967‬עמ' ‪ ,45‬איור ‪ .)6‬גרנה אסף צילומים של ‪ 14‬טביעות מגזר (‪www.lmlk.com/research/‬‬

‫‪)lmlk_gezer.htm‬‬
‫‪9 9‬ראו דותן ואחרים‪ ,1971 ,‬לוח ‪.4 :XCV‬‬
‫‪1 10‬על הממצא מעקרון ראו את המידע שאסף גרנה‪www.lmlk.com/research/lmlk_corp.htm ,‬‬
‫‪1 11‬על ידיות 'למלך' מאתר זה ראו פרסום ראשוני של פינקלשטיין וגורזלזני ב'חדשות ארכאולוגיות'‪,‬‬
‫כולל תמונה ‪www.hadashot-esi.org.il/report_detail.aspx?id=1412&mag_id=117‬‬
‫‪1 12‬ראו מאיירס ומאיירס ‪ ,1990‬עמ' ‪ ,126‬ולוח ‪.1 :D‬‬

‫ מסקנה זו‪ ,‬שעולה בבירור מתוך הממצא הארכיאולוגי‪ ,‬דורשת הערת אזהרה‬
‫והסתייגות‪ ,‬הנוגעת גם לטיבו ולטבעו של הממצא הארכיאולוגי‪ .‬החורבן הכבד‬
‫שהמיט מסע סנחריב באתרי השפלה גרם לכך שמתחת לשכבות החורבן של אתרים‬
‫אלה נמצא שפע גדול של ממצא שמשקף את התרבות החומרית שרווחה באתרים‬
‫אלה לפני החורבן הזה‪ .‬לפיכך ברור ששפע הקנקנים שהוטבעו בטביעות חותם‪ ,‬כמו‬
‫גם אלה שלא הוטבעו‪ ,‬משקף היטב את המספר הגדול של הקנקנים שהיו באתרים‬
‫אלה בשלהי המאה הח' לפנה"ס‪ .‬עם זאת‪ ,‬אין לדעת מה הייתה כמות הקנקנים‬
‫נושאי הטביעה ואלה שלא הוטבעו באתרים שלא חרבו במסע סנחריב‪ ,‬בעיקר אלה‬
‫שבאזור ההר‪ .‬האתרים באזור ההר הוסיפו להתקיים עוד שנים רבות‪ ,‬כלי החרס‬
‫שהיו בהם יצאו לאט ובהדרגה משימוש‪ ,‬נזרקו והוחלפו בכלי חרס אחרים‪ .‬לאור זה‬
‫יש להניח שממצא כלי החרס משלהי המאה הח' לפנה"ס‪ ,‬ש'קפא' בשכבות החורבן‬
‫של מסע סנחריב והתגלה בחפירות‪ ,‬לא התגלה באותה עוצמה באתרים שלא חרבו‬
‫במסע הזה‪ ,‬וטבעו של הממצא וגם טיבו משפיעים על ההערכות ההיסטוריות ועל‬

‫השחזורים הנעשים על בסיס הממצאים הארכיאולוגיים‪.‬‬
‫לסיכום הנתונים הבסיסיים על מערכת טביעות 'למלך' יצוין שבמערכת זו‬
‫מובחנים שני שלבים כרונולוגיים ברורים המאפשרים לחלק את טביעות 'למלך'‬
‫לטיפוסים 'קדומים' ו'מאוחרים'‪ .‬מבחינה ארכיאולוגית‪ ,‬המתודה להבחנה בין קדום‬
‫למאוחר טמונה בבדיקה מדוקדקת של הופעת הטיפוסים ותת‪-‬הטיפוסים בשכבות‬
‫החורבן שיוחסו לשנת ‪ 701‬לפנה"ס‪ 21.‬כ'טיפוסים קדומים' אפשר להגדיר כל תת‪-‬‬

‫‪ 21‬לדיון במתודה של מחקר זה ולהצגה מפורטת של תוצאותיו ראו ליפשיץ‪ ,‬סרגי וקוך‪;2010 ,‬‬
‫‪ ;2011‬ליפשיץ‪ ;2012 ,‬פינקלשטיין‪ ,2012 ,‬ולהלן‪ ,‬בסעיפים ה‪–1‬ה‪ .7‬הראשון שעמד על‬