Page 75 - עידן האימפריות
P. 75

‫הטיפוסים העיקריים של טביעות החותם על קנקנים  ‪73‬‬

‫	 באמצעות החלוקה הטיפולוגית המוצעת לעיל אפשר לתארך בסבירות גבוהה‬
‫למדי ‪ 36‬טיפוסי טביעות (מתוך ‪ 45‬הטיפוסים המוכרים) לשלהי המאה הח' לפנה"ס‪.‬‬
‫מתשעת הטיפוסים הנותרים‪ ,‬שנמצאו רק באתרי ההר‪ ,‬חמישה נושאים אותם שמות‬
‫שהוטבעו בטביעות 'פרטיות' שנמצאו בשכבה ‪ III‬בלכיש‪ ,‬ועל כן‪ ,‬בהנחה שאותו‬
‫שם שייך לאותו האדם‪ ,‬נוכל לתארך גם אותם לשלהי המאה הח' לפנה"ס‪ 36.‬ארבעה‬
‫שמות (הושעם‪/‬חגי‪ ,‬חשי‪/‬אלשמע‪ ,‬לצמח‪/‬אלשמע ו‪-‬אחמלך‪/‬עמדיהו) נמצאו רק‬
‫ברמת רחל‪ ,‬בירושלים ובאום טובה‪ .‬הידיות שנושאות את הטביעות הללו הגיעו‬
‫ממילויים ללא הקשר סטרטיגרפי ברור‪ 37,‬ואין לשמות המופיעים בטביעות חותם‬
‫אלה מקבילות בשכבה ‪ III‬בלכיש או בשכבות החורבן של אתרי השפלה האחרים‪.‬‬
‫היות שמדובר במיעוט קטן של טיפוסים מתוך רוב גדול שמתוארך בסבירות גבוהה‬
‫לשלהי המאה הח' לפנה"ס‪ ,‬אפשר להניח שכל מערכת הקנקנים שהוטבעו בטביעות‬
‫'פרטיות' יוצרה והייתה בשימוש לפני מסע סנחריב וחורבן אתרי השפלה בשנת ‪701‬‬

                                                                            ‫לפנה"ס‪38.‬‬
‫בשונה מידיות 'למלך'‪ ,‬ידיות שהוטבעו בטביעות 'פרטיות' לא נמצאו כלל‬
‫בהקשר ארכיאולוגי המתוארך בבירור למאה הז' לפנה"ס‪ 39.‬לכן יש להגביל את‬

‫רק טביעה 'פרטית' אחת מהטביעות שנמצאו ברמת רחל ובירושלים נמצאה בקונטקסט ודאי‪.‬‬                    ‫‪3	 6‬‬
‫טביעה זו (ליהוחיל‪/‬שחר) נמצאה מתחת לחצר הארמון ברמת רחל‪ ,‬ועל כן אהרוני (‪,1962‬‬
‫עמ' ‪ )44‬תיארך אותה למאה הח' לפנה"ס‪ ,‬אותו התיארוך של שתי טביעות מלכיש עם אותו‬                    ‫‪	37‬‬
                                                                                                ‫‪3	 8‬‬
                                                                                          ‫השם‪.‬‬  ‫‪3	 9‬‬
          ‫ראו על כך אהרוני‪ ,1962 ,‬עמ' ‪ ;19-18‬נדלמן‪ ,1989 ,‬עמ' ‪ ;131‬שוהם‪ ,2000 ,‬עמ' ‪.82‬‬

                                                    ‫על נושא זה ראו ווהן‪1999 ,‬א‪ ,‬עמ' ‪.98-97‬‬
‫בהקשר זה יש להעיר על קיומה של טביעת חותם 'נרא' על ידית קנקן שנמצא בעין גדי (שטרן‪,‬‬
‫‪2007‬ב‪ ,‬עמ' ‪ )161‬ולקבוע‪ ,‬בניגוד לדעתם של ברקאי (‪ )1995‬ושל ווהן (‪1999‬א‪ ,‬עמ' ‪,)209‬‬
‫שטביעה זו אינה חלק ממערכת הטביעות 'הפרטיות'‪ .‬מבחינה כרונולוגית‪ ,‬היישוב הקדום‬
‫ביותר בתל גורן (עין גדי) מתוארך לשלב מאוחר במאה הז' לפנה"ס (שטרן‪2007 ,‬ב‪ ,‬עמ'‬
‫‪ ,)162‬זמן רב אחרי שחדל השימוש במערכת הטביעות ה'פרטיות' ביהודה‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬אין‬
‫שום עדות ש'נרא' מעין גדי הוא 'נרא בן שבנא'‪ ,‬שטביעותיו נמצאו ברחבי יהודה (לדוגמה‪,‬‬
‫ווהן‪1999 ,‬א‪ ,‬עמ' ‪ ,)209‬מאחר שכל הטביעות 'הפרטיות' נושאות גם את שם האב‪ ,‬וכן גם אין‬
‫דמיון צורני בין ממצא הטביעות הדו‪-‬כנפיות מיהודה משלהי המאה הח' ומראשית המאה הז'‬
‫לפנה"ס לטביעת 'נרא' מעין גדי‪ .‬טביעות 'למלך' דו‪-‬כנפיות‪ ,‬סמלן הוא גלגל חמה מכונף עם‬
‫'זנב' וקרניים עליונות‪ ,‬מוטיב שאיננו בטביעה מעין גדי‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬הטביעה מעין גדי דומה‬
‫במאפייניה לטביעות משלהי המאה הז' ומהמאה הו' לפנה"ס (פריירה‪ ,1993 ,‬עמ' ‪ ,)38-37‬דבר‬
‫השולל גם כן את תיארוכה למאה הח'‪ .‬לאור הדיון על אודות מרכיבי טביעות 'למלך' מהמאה‬
‫הז'‪ ,‬והתהליך שבו 'הופשטו' הסימנים המלכותיים ממרכיביהם האפיגרפיים‪ ,‬ייתכן שיש לראות‬
‫בטביעה זו מעין 'שילוב' של טביעה פרטית עם מרכיב מרכזי מטביעה מלכותית‪ .‬יש לקוות‬
‫שבדיקה פטרוגרפית תשכיל את המחקר בעניין טביעה ייחודית זו‪ ,‬ואולי אף תקשור אותה‬

                            ‫להיותה של עין גדי בתקופה זו אחוזת מלך (ראו ליפשיץ‪ ,‬תשנ"ז)‪.‬‬
   70   71   72   73   74   75   76   77   78   79   80