Page 85 - עידן האימפריות
P. 85

‫הטיפוסים העיקריים של טביעות החותם על קנקנים  ‪83‬‬

‫המערכת‪ ,‬וחריגות ממספר זה (ורדות עם ‪ 15 ,11 ,10 ,7 ,6‬ו‪ 16-‬עלי כותרת) מופיעות‬
                                  ‫רק במקרים מעטים‪ ,‬הנראים כטיפוסים יוצאי דופן‪.‬‬

‫בכל החותמות שהיו בשימוש במערכת טביעות זו אין כל תוספת לסמל הוורדה‬
‫ואין שימוש בכתב‪ .‬סמל זה אומץ במערכת המנהל היהודאית בשלהי המאה הז'‬
‫לפנה"ס‪ ,‬והוא נדיר מאוד בחותמות בני התקופה‪ 54.‬חוקרים אחדים סבורים‬
‫שבמקורו היה זה סמל מלכותי הקשור לאלוהות‪ ,‬בדומה לסמלים שנבחרו לפני כן‬
‫במערכת חותמות 'למלך'‪ 55,‬אולם חוקרים אחרים התנגדו לדעה זו ואף טענו שסמל‬
‫הוורדה שימש אנשים פרטיים שפעלו בחסות בית המלוכה‪ 56.‬הבחירה בסמל זה‬
‫לשימוש במנהל הקנקנים ביהודה בשלהי ימי הבית הראשון נובעת משני תהליכים‬
‫עיקריים שאפיינו את יהודה בפרק הזמן האמור‪ 57:‬מצד אחד הנטייה לאנאיקוניות‬
‫בתרבות האשורית באלף הא' לפנה"ס השפיעה עמוקות על ממלכות החסות של‬
‫אשור במאה הז' לפנה"ס‪ 58.‬בחירתו של סמל הוורדה לסימון הקנקנים המלכותיים‬

                                  ‫ראו על כך קלטר‪ ,‬תשנ"ה‪ ,‬עמ' ‪ ,1999 ;222-219‬עמ' ‪.37-36‬‬           ‫‪5	 4‬‬
‫בהערת העורך למאמרו של מנדלסון (‪ )1940‬פירש אולברייט את הוורדה כסמל מלכות וקישר‬                    ‫‪	55‬‬
‫אותה לסמל הוורדה המכונפת מחותמות מלכי חתי‪ .‬קישור זה התקבל בידי קהיל (‪ ,1995‬עמ'‬
‫‪ ,1997 ;251-250‬עמ' ‪ ,)68‬שראתה בסמל הוורדה ביטוי לקרבה בין המלך לראש הפנתאון‬                      ‫‪	56‬‬
‫בממלכה‪ ,‬ובכך פירשה את תפוצתו בקרב עמי המזרח הקדום‪ .‬לטענתה‪ ,‬לאחר השתלטות‬
‫אשור על המרחב הסורי‪-‬ארץ‪-‬ישראלי וחורבן ממלכת ישראל‪ ,‬אימצו מלכי יהודה את הוורדה‬                    ‫‪	57‬‬
                                                                                                 ‫‪	58‬‬
                                                                                ‫כסמל מלכותי‪.‬‬
‫קלטר (תשנ"ה‪ ,‬עמ' ‪ ,1999 ;225 ,222-219‬עמ' ‪ )37-36‬טען שהעדויות מיהודה מקשות לפרש‬
‫את הוורדה כסמל מלכותי‪ ,‬שכן אין ביהודה קשר ברור בינו למלוכה‪ ,‬וסמל זה כמעט אינו‬
‫מופיע בחותמות בני התקופה‪ ,‬ודאי שלא כמו תפוצתו הרחבה של הסמל שנבחר לחותמות‬
‫'למלך'‪ .‬לטענתו גם המספר הגדול של החותמות ששימשו להטבעת הטביעות‪ ,‬מעיד על כמה‬
‫בתי יוצר פרטיים‪ ,‬ולא על בית יוצר מרכזי כמו בטביעות 'למלך'‪ .‬ואולם כפי שטענו כבר קהיל‬
‫ואחרים יש קשר הדוק בין המלוכה לסמל הוורדה כבר באלף הב' לפנה"ס‪ ,‬קשר שהתהדק בימי‬
‫האימפריה הנאו‪-‬אשורית‪ ,‬ובעיקר בימי בית סרגון‪ .‬אשר לשימוש ה'פרטי' של מערכת זו‪ ,‬דומה‬
‫שאין עוד לקבל טיעון זה‪ ,‬שכן כמו שאר הקנקנים במערכת טביעות החותם‪ ,‬גם קנקני הוורדה‬
‫יוצרו במרכז ייצור אחד שפעל בשפלת יהודה (שוכה?) ומספר הטיפוסים שהיו בשימוש‬
‫נראה כחלק מתפעול המערכת ויצירת קנקנים חדשים במקום אלה שנשברו‪ ,‬נמסרו או נמכרו‪,‬‬
‫ולאו דווקא מעיד על שימושים 'פרטיים' של המערכת עצמה‪ .‬על נושא זה ראו קוך‪ ,‬תשס"ט‪,‬‬

                                                                                    ‫עמ' ‪.67-65‬‬
                                                ‫ראו על כך בהרחבה קוך‪ ,‬תשס"ט‪ ,‬עמ' ‪.67-65‬‬
‫ראו אורנן‪ ,2004 ,‬עמ' ‪ .115‬עדויות משלהי המאה הז' לפנה"ס מצביעות על "הפשטת"‬
‫הגליפטיקה היהודאית מסמלים איקונוגראפיים‪ ,‬והעדפתם של סמלים צמחיים‪ .‬אמנם גם עוד‬
‫קודם לכן החותמות היהודאיים עוטרו פחות ממקביליהם בממלכות שכנות‪ ,‬אך במאה הז'‬
‫לפנה"ס הועדפה האפיגרפיה על האיקונוגרפיה‪ .‬בולטים בהיעדרותם במיוחד סמלים‪ ,‬שנפוצו‬
‫קודם לכן כחרפושית או השרף‪ .‬ראו על כך‪ :‬זאס‪ ,1993 ,‬עמ' ‪ ;214 ,213‬אביגד וזאס‪,1997 ,‬‬

                                                                                        ‫עמ' ‪.46‬‬
   80   81   82   83   84   85   86   87   88   89   90