Page 112 - הדרך לכט בנובמבר
P. 112

‫‪  110‬פרק ‪4‬‬

‫ומסחר‪ ,‬עיריות ומוסדות שונים‪ ,‬ולבקר כמעט בכל אזורי היישוב הערבי בארץ‪,‬‬

‫ובכללם הגליל‪ ,‬יהודה ושומרון‪ ,‬הנגב ואזור עזה‪ .‬מעבר למסקנות העגומות על‬
‫הסיכויים לדו‪-‬קיום משותף ליהודים וערבים‪ ,‬הרושם שעלה מההיכרות עם‬

‫הישגיו של המגזר הערבי היה שלילי ומאכזב‪ .‬מערכות החינוך‪ ,‬הרווחה והבריאות‬

‫היו כושלות‪ ,‬ומפעלי התעשייה והחקלאות לא היו מפותחים ופעלו על פי רוב‬

‫בשיטות מיושנות‪ .‬מהתמונה הלא מחמיאה שהצטיירה עלה כי החברה הפלסטינית‬

‫נמצאת בפיגור ובוודאי לא תוכל לעמוד ברשות עצמה‪ ,‬כפי שנציגיה דרשו במפגיע‬

‫במושב המיוחד‪ .‬לתחושה קשה זו תרמו הפחד משיתוף פעולה עם הוועדה‪ ,‬שלימד‬

‫על אופי שלטונו של המופתי‪ ,‬אך גם ההשוואה המתבקשת עם הישגיהם של‬

                                                     ‫היהודים‪14.‬‬

‫קבלת הפנים לחברי‬

‫אונסקו"פ ב'ימים היהודיים'‬

‫הייתה ניגוד מושלם לביקורים‬

‫אצל הערבים‪ .‬יום אחרי הביקור‬

‫הקודר ברמלה וביפו — שם‬

‫הבחינו חברי הוועדה בפעילי‬

‫הוועד הערבי העליון‪ ,‬שאיימו‬

‫על ציבור העוברים והשבים‬

‫שלא יביטו באנשי האו"ם‪— 15‬‬

‫הגיעה אונסקו"פ לתל אביב‪.‬‬

‫הרחובות קושטו בפרחים‪,‬‬

‫בדגלים ובכרזות‪ ,‬והמון אדם‬

‫הקיף את המשלחת‪ ,‬הריע ומחא‬

‫לה כפיים‪ .‬הרב איסר יהודה‬

‫אונטרמן‪ ,‬רבה הראשי של תל‬

‫אביב‪ ,‬נשא תפילה לבורא עולם‬

‫ש'ימלא את ליבות אנשי הוועדה‬

‫חוכמה ודעת לשפוט ביושר‬

‫ולכנס את נידחי עם ישראל‬

‫בארץ הקודש'‪ ,‬וראש העיר‬

‫ישראל רוקח הרעיף ברכות‬

‫ותשבחות על ראשי אורחיו‪.‬‬      ‫ועדת אונסקו"פ בתל אביב‬

‫‪ ,NNA 999.212‬חטיבת אונסקו"פ‪ ,‬תיק ‪ ,125‬דו"ח של בלום למשרד החוץ‪ 30 ,‬ביולי ‪;1947‬‬             ‫‪	14‬‬
‫‪ANA A1838/283 852/19/1/1, Hood to FO, 14 July 1947; MEC Crossaman papers,‬‬                 ‫‪	15‬‬

                     ‫‪Eban to Crossman, ‘Impressions of the UNSCOP’, 22 July 1947‬‬
                                                   ‫גרנדוס‪ ,‬כך נולדה מדינת ישראל‪ ,‬עמ' ‪.88‬‬
   107   108   109   110   111   112   113   114   115   116   117