Page 194 - הדרך לכט בנובמבר
P. 194

‫‪  192‬פרק ‪6‬‬

‫אחת [‪ ]...‬כשכל אחד מהם מנסה להראות שהוא יותר קיצוני מהשני'‪ ,‬סיכם‬
                                                                      ‫לעצמו מוהן‪44.‬‬

‫ויכוח עקר התפתח על הוועד הערבי העליון והעומד בראשו‪ .‬גרנדוס תהה‬
‫איך תיראה המציאות בארץ ישראל אם היא תישלט בידי הוועד הערבי‪' ,‬שרבים'‬
‫מחבריו אימצו בזמן מלחמת העולם השנייה 'נטיות נאציות'‪ .‬שר החוץ הלבנוני קם‬
‫להגן על חאג' אמין אלחוסיני‪ .‬הוא הכחיש נמרצות את הקשר בין המופתי לנאצים‪,‬‬
‫וטען שלבריטים אין על כך שום הוכחות וכי הם אינם מחשיבים אותו כ'פושע‬
‫מלחמה'‪ 45.‬חברי אונסקו"פ‪ ,‬שבידיהם היו מסמכים וידיעות ברורות על קשריו של‬

                                                      ‫המופתי עם הנאצים‪ ,‬החרישו‪.‬‬
‫אחת הנקודות החשובות שביקשו אנשי הוועדה ללבן בדיון הייתה תגובתן‬
‫המתוכננת של מדינות ערב להקמתה של מדינה יהודית‪ ,‬שנדונה בתזכיר באריכות‪.‬‬
‫סנדסטרום ציטט מהתזכיר את האיומים שהתייחסו ל'הקמת מדינה יהודית בכוח'‬
‫והקשה‪' :‬האם מדינה שתקום בחסות האו"ם תיחשב למדינה שהוקמה בכוח?'‪ .‬אף‬
‫אחד מהנוכחים לא הסכים לספק לשאלה זו תשובה ברורה‪ .‬דוברים שונים הצהירו‬
‫כי האו"ם ממילא לא יקבל החלטה כזאת ולכן השאלה בטלה מעיקרה‪ .‬התשובה‬
‫המתחייבת ביותר קבעה כי הקמת מדינה יהודית היא צעד שסותר את מגילת‬
‫האו"ם‪ ,‬ולפיכך אם אכן תתקבל החלטה כזאת תידרשנה מדינות ערב‪ ,‬כחברות‬

                                                     ‫האו"ם‪ ,‬להחליט כיצד להגיב‪46.‬‬
‫האיומים הכלליים שהופיעו בתזכיר נדמו בדיון כהבטחה חסרת כיסוי‪ ,‬ואנשי‬
‫הוועדה פקפקו באמינותם‪ 47.‬נציגיהן של מדינות ערב החברות באו"ם העדיפו לא‬
‫לעמוד מול נציגי האו"ם ולהכריז במצח נחושה כי יתנגדו באופן אלים להחלטה‬
‫שתיפול בעצרת‪ .‬היסטוריונים ערבים הצביעו בצדק על נקודה זו כניסיון לאחוז‬
‫בחבל בשני קצותיו‪ .‬הכיסא באו"ם והאינטרסים בקשרים עם מדינות המערב‬
‫הגבילו את מי שהתיימרו לייצג את ערביי ארץ ישראל‪ 48.‬האיומים המילוליים‬
‫הופיעו בתזכיר שהוגש רק יום קודם לכן‪ ,‬אבל כשכותביהם התבקשו לחזור עליהם‬

                                 ‫בעל פה‪ ,‬הם התפתלו בלשונם ונמנעו מלעשות כן‪.‬‬
‫לקראת סיכום הדברים ניסו כמה מחברי הוועדה לפנות אל ההיגיון של נציגי‬
‫מדינות ערב‪ .‬ליסיצקי טען שהערבים יודעים כי הם חייבים להתפשר‪ ,‬אולם הם‬
‫תובעים את 'מלוא מאת האחוזים' ומותירים לשאר להתחלק עם האחוזים הנותרים‪.‬‬
‫זה הרי כמו 'לרבע את המעגל'‪ ,‬הטיח בהם ליסיצקי‪ .‬סנדסטרום מנה לפני הנוכחים‬
‫כמה פתרונות אפשריים‪ :‬מדינה דו‪-‬לאומית והגבלת העלייה‪ ,‬מדינה אחת פדרלית‬

                                                        ‫‪Mohn, Krumulur, p. 266‬‬    ‫‪4	 4‬‬
                                                                                  ‫‪4	 5‬‬
                                   ‫‪UNA S-608-2, 39th Meeting, 23 July 1947‬‬        ‫‪	46‬‬
                                                                             ‫שם‪.‬‬  ‫‪	47‬‬
                                                                                  ‫‪	48‬‬
      ‫‪UCLA, Bunche papers (364) Box 5, Bunche’s diary, 23 July 1947‬‬
‫אלחות‪ ,‬אלקיאדאת‪ ,‬עמ' ‪Khalidi, ‘The Arab Perspective’, p. 114 ;572–571‬‬
   189   190   191   192   193   194   195   196   197   198   199