Page 213 - הדרך לכט בנובמבר
P. 213

‫החקירה במחנות העקורים  ‪211‬‬

‫הוד מצא עצמו כמעט יחיד בעמדתו‪ .‬רנד וסימיץ סברו שהביקור מיותר‪:‬‬
‫הנציג היוגוסלבי קבע כי המצב ידוע והעקורים חפצים להגר לארץ ישראל (אך‬
‫התנגד לכך שהוועדה תעסוק בנושא)‪ ,‬ואילו עבור הקנדי הקשר היה כה ברור עד‬
‫שהחקירה נראתה לו לא נחוצה‪ .‬רנד‪ ,‬על כל פנים‪ ,‬הבהיר שלא יתנגד לביקור‪,‬‬
‫משום שחלק מהחברים חושבים שהוא הכרחי‪ .‬היעדר ההסכמה בשאלת הביקור‬
‫הכתיב דחייה נוספת של ההכרעה‪ .‬הוד‪ ,‬נאמן לשיטתו שאין מדובר כאן בביקור‬
‫סמלי אלא בחקירה‪ ,‬הציע לזמן לז'נבה נציגים של איר"ו ולקבל מהם סקירה‬

                      ‫מקצועית שאולי תקדם את הוועדה לקראת הכרעה בנושא‪18.‬‬
‫הישיבה הבאה הוקדשה אפוא כולה לחקירת נציגי איר"ו‪ .‬הוועדה קיבלה‬
‫סקירה מקיפה על סיכויי קליטתם של העקורים במדינות שונות‪ ,‬ועל תנאי‬
‫ההגירה שמוצבים למהגרים הרוצים להתיישב בתחומן‪ .‬למרבה פליאתם של‬
‫חברי אונסקו"פ‪ ,‬הודה נציג הארגון סורן כריסטיאן זומרפלט (‪ ,)Somerfelt‬כי לא‬
‫נעשתה עבודת מחקר רצינית לבירור כוונותיהם העתידיות של העקורים‪ ,‬והנתונים‬
‫בקשר לכך מתבססים על הערכות בלבד‪ .‬ארתור אלתמאייר (‪ ,)Altmeyer‬בכיר‬
‫נוסף בארגון‪ ,‬חיזק את הדברים וטען כי ייתכן שהמגמה הגורפת של הגירה לארץ‬
‫ישראל‪ ,‬שבה דבק הרוב המוחלט של העקורים היהודים‪ ,‬עשויה להשתנות אם‬

                  ‫יתאפשר להם להגר לארצות אחרות הנחשבות למחוזות רווחה‪19.‬‬
‫רופר‪ ,‬איש הסוכנות היהודית‪ ,‬דיווח כי הוא ועמיתו נפגשו עם אנשי איר"ו‬
‫ו'הכינו' אותם לעדות בוועדה‪ 20,‬אולם נראה שהעדות הייתה מקצועית ומאוזנת‪.‬‬
‫הדוברים לא נמנעו מלהביע את דעתם לחובת העמדה הציונית בנקודות מסוימות‪.‬‬
‫הם הכחישו את הטיעון שמצבם הנפשי של העקורים היהודים‪ ,‬חסרי התקווה‬
‫כביכול‪ ,‬שונה מזה של תושבי המחנות שאינם יהודים‪ ,‬והצביעו על 'תעמולה‬
‫ציונית' בקרב היושבים במחנה במגמה לשכנעם להגר רק לארץ ישראל ולא‬
‫להתפתות להגר לארצות הברית‪ .‬בעקבות הדיון התחזק הרושם כי הנושא אמנם‬
‫מצריך חקירה עצמאית‪ ,‬ובהצבעה אושר הביקור במחנות העקורים ברוב של‬
‫שניים‪ :‬שישה בעד מול ארבעה מתנגדים (פרו‪ ,‬איראן‪ ,‬יוגוסלביה והודו); הנציג‬

                                                               ‫הצ'כוסלובקי נמנע‪21.‬‬
‫ההחלטה נתקבלה על דעת הנציגים עצמם ולא כהנחיה ממדינותיהם‪.‬‬
‫במסמכים של האוסטרלים וההולנדים לא נמצאו הוראות כיצד להצביע‪ .‬בלום‬
‫הסביר לשולחיו כי הצביע בחיוב‪ ,‬כיוון שכמה חברים חשבו שהביקור נחוץ‪ ,‬והוא‬

‫היה קטן בהרבה משל קודמו‪ .‬התנאים והצפיפות במחנות העקורים בקיץ ‪ 1947‬היו חמורים‬             ‫‪1	 8‬‬
                ‫מאלה שבהם צפתה הוועדה האנגלו‪-‬אמריקנית‪ .‬חלמיש‪ ,‬אקסודוס‪ ,‬עמ' ‪.19‬‬           ‫‪	19‬‬
                                                ‫‪UNA S-608-2, 41st Meeting, 28 July 1947‬‬  ‫‪	20‬‬
                                                                                         ‫‪	21‬‬
                                                ‫‪UNA S-608-2, 42nd Meeting, 30 July 1947‬‬
                                ‫אצ"מ ‪ ,S25/5376‬רופר להנהלת הסוכנות‪ 2 ,‬באוגוסט ‪.1947‬‬

                                                ‫‪UNA S-608-2, 42nd Meeting, 30 July 1947‬‬
   208   209   210   211   212   213   214   215   216   217   218