Page 217 - הדרך לכט בנובמבר
P. 217

‫החקירה במחנות העקורים  ‪215‬‬

‫מדינות העולם‪ ,‬ומנה עוד סיבות מגוונות לכך שסיכויי ההגירה של יהודים לרוב‬
‫מדינות העולם נמוכים‪ .‬הוא טען שאם שערי ארץ ישראל היו נפתחים באופן מיידי‬
‫לעלייה — תשעים אחוז מהעקורים היו מנצלים את ההזדמנות להגיע לשם; אם‬
‫גם ארצות הברית הייתה מאפשרת הגירה לתחומה — ‪ 25‬אחוז מהעקורים היו‬
‫מעדיפים זאת‪ ,‬והשאר היו בוחרים לעלות לארץ ישראל‪ .‬לדעתו‪ ,‬מחצית מהעקורים‬
‫לא יוותרו על שאיפתם להגיע לארץ ישראל וידבקו בכך גם אם הדבר ייאסר‬
‫רשמית לאורך זמן‪ .‬קבוצה זו לא תירתע מסבל ממושך ותהיה מוכנה לסכן את‬

                                                  ‫עצמה‪ ,‬ובלבד שמטרתה תוגשם‪35.‬‬
‫בימים הבאים נועדו אנשי ועדת המשנה לפגישות עם האחראים הצבאיים על‬
‫אזורי הכיבוש ועם כמות מרשימה של פקידים שעסקו בטיפול בעקורים‪ ,‬אולם‬
‫נראה שהעדות הראשונה לאנשי האו"ם תמצתה את כל מה שנאמר לאחר מכן‪.‬‬
‫הפקידים הממונים‪ ,‬אנשי הצבא ואנשי הארגונים השונים חזרו וקבלו על מיעוט‬
‫האמצעים שבידיהם מול התגברות זרם הפליטים ששטף את המחנות‪ ,‬והצביעו‬
‫על האנטישמיות שמונעת אפשרות לצאת מהמחנות לעבוד‪ .‬ארגון הפליטים של‬
‫האו"ם נתברר כגוף חסר ישע כמעט‪ ,‬ובוודאי אי‪-‬אפשר היה לקוות כי בעטיו‬
‫ישתפר המצב במחנות באופן דרסטי‪ .‬כל הדוברים הודו כי מכל הבחינות המצב‬

                                                          ‫במחנות מחמיר כל העת‪36.‬‬
‫הטענה שחזרה על עצמה הייתה שבגלל המצב המידרדר מתחזקת השאיפה‬
‫לעלות לארץ ישראל בקרב העקורים ככל שנוקף הזמן‪ .‬בשיחה עם קציני הצבא‬
‫הבריטיים הבכירים שמעו אנשי האו"ם שהצעת ממשלת נורווגיה לקלוט ‪150‬‬
‫מהגרים נענתה בחיוב בידי חמישה יהודים בלבד‪ .‬הגנרל רוברטסון‪ ,‬סגנו של‬
‫האחראי לאזור הכיבוש הבריטי‪ ,‬טען כי שנה קודם לכן הייתה הצעה כזאת זוכה‬
‫למועמדים רבים יותר‪ ,‬והעריך כי כ‪ 98-‬אחוז מהעקורים היהודים רוצים להגיע‬
‫לארץ ישראל‪ 37.‬הערכותיהם של הקצינים האמריקנים היו דומות‪ ,‬וקצתם אף‬
‫ביטאו את דעתם האישית על הדיון הפוליטי שנכרך בבעיית העקורים‪ .‬הקולונל‬
‫הנרי מקפיליי‪ ,‬שהיה מופקד על אזור הכיבוש האמריקני באוסטריה‪ ,‬שיגר רמז‬
‫עבה לנציגי האו"ם‪' :‬כשהייתי בארץ ישראל במלחמה ראיתי שם מדבר עצום‪,‬‬
‫עד כמה שאני יודע הוא עדיין שם'‪ .‬הגנרל לוציוס קליי‪ ,‬ששימש בתפקיד מקביל‬

‫שם‪ .‬ועדת המשנה בחרה לצטט בדו"ח שלה את ניתוח מגמות ההגירה בקרב העקורים כפי‬             ‫‪3	 5‬‬
‫שהציג ברנשטיין‪UNA S-611-5, ‘Special Committee on Palestine, Subcommittee .‬‬
‫‪ .Three, Second Report’, 20 August 1947, p. 4‬ברנשטיין‪ ,‬שהיה פרו‪-‬ציוני מובהק‪ ,‬סיים‬     ‫‪3	 6‬‬
‫את תפקידו הרשמי לפני בואה של ועדת המשנה לחקירה במחנות‪ ,‬ודחה את שובו לארצות‬            ‫‪3	 7‬‬
‫הברית במיוחד כדי להופיע בפניה‪ .‬ראו‪ :‬חיים גניזי‪ ,‬יועץ ומקים‪ :‬היועץ לצבא האמריקני‬

                                 ‫ולשארית הפליטה ‪ ,1949–1945‬תל אביב ‪ ,1987‬עמ' ‪.71–69‬‬

‫‪UNA S-611-5, ‘Summary Record of Meeting Held in the PCIRO Conference‬‬

                                  ‫’‪Room, Stalinplatz, Vienna, Monday, 11 August 1947‬‬

     ‫’‪UNA S-611-5, ‘Conference with British Officials at Berlin, 13th August 1947‬‬
   212   213   214   215   216   217   218   219   220   221   222