Page 222 - הדרך לכט בנובמבר

‫‪ 220‬פרק ‪7‬‬

‫מחקרים שונים הציעו גישות סותרות למידת התודעה הציונית שהייתה בקרב‬
‫העקורים היהודים במחנות‪ .‬יש שטענו כי ציבור העקורים היה בעל תודעה ציונית‬
‫עמוקה ורצון אמיתי לעלות לארץ ישראל — בדומה לרושם שנתקבל אצל ועדת‬
‫המשנה של אונסקו"פ‪ 52.‬אחרים הטילו ספק בעובדה זו‪ ,‬והציגו את העקורים‬
‫כציבור שסבלו נוצל בידי התנועה הציונית בציניות כדי להגשים את מטרת‬
‫הקמתה של המדינה היהודית‪ .‬בהמשך לקו מחשבה זה‪ ,‬הוצגה חקירת אונסקו"פ‬
‫במחנות ככזו שהתבססה על זיוף‪ ,‬שכן העקורים שאותם ריאיינו אנשי האו"ם‬
‫תודרכו קודם חקירתם בידי אנשי הסוכנות‪ ,‬אשר 'הבינו [‪ ]...‬את ערכו הרב של‬

‫סבל אנושי כקלף מיקוח בזירה המדינית הבין‪-‬לאומית‪ ,‬והשתמשו בו'‪53.‬‬
‫בסוגיית אמינותם של העדים‪ ,‬נראה כי האנשים שאותם תשאלה ועדת המשנה‬
‫הופיעו לפני חוקריהם בלי שקדם לכך תדרוך כלשהו‪ .‬שני אנשי הסוכנות היהודית‬
‫אכן הגיעו למחנות כדי להכין את הביקור‪ ,‬אך עבודתם התרכזה בתיאום בין בכירי‬
‫הקהילות במחנות שהגישו לוועדה תזכיר משותף‪ .‬ההוראות שקיבלו שני הפעילים‬
‫היו ברורות ומפורשות‪' :‬כל מטרת הסיור היא לחקור אם אמת בפינו על המצב‬
‫במחנות או שאין אלה אלא להטים‪ .‬על כן — שום פגישה [שתאורגן לנציגי האו"ם]‬
‫עם איזה ועד שהוא‪ ,‬עם איזו נציגות נבחרת‪ ,‬עם איזה מוסד של הסוכנות‪ ,‬אך ורק‬
‫עמך'‪ .‬ולפיכך‪' ,‬לא להידחק‪ ,‬לא להקים מחיצות‪ ,‬להישאר בצל‪ ,‬לתת ל"עמך" לדבר‪,‬‬
‫לא להראות עצבנות אם משהו לא לגמרי כשורה וכו'‪ .‬לסמוך על העם'‪' 54.‬העם'‬
‫לא אכזב‪ ,‬ואחז במסר הציוני גם מבלי שהונחה לכך‪ .‬מוהן קר הרוח חזר מהסיור‬
‫מזועזע ואחוז התרגשות‪ ,‬ותיאר את המאמצים שהושקעו כדי לשלול כל אפשרות‬
‫שהמרואיין שייבחר יעשה זאת בידיעה מראש על התחקיר שהוא עומד לעבור‪.‬‬
‫לשם כך נמנעו נציגי האו"ם מלהודיע על בואם מראש וחיפשו את מועמדיהם‬

‫ב'סמטאות' וב'פינות נידחות'‪55.‬‬
‫סיכום הביניים של סוגיית העקורים נראה מבטיח עבור הציונים‪ .‬אולם ככל‬
‫שקרבה השעה שמסקנות חקירת ועדת המשנה אמורות היו להיות מתורגמות‬
‫לתוכן פוליטי מעשי‪ ,‬התברר כי למרות הנתונים המשכנעים‪ ,‬החשש לקבוע‬
‫מסמרות בסוגיה בין‪-‬לאומית זו גרם לאונסקו"פ להתפתלויות מרשימות‪ .‬בסופה‬
‫של הפרשה ניסתה הוועדה לאחוז את החבל בשני קצותיו‪ ,‬לפחות ברמה‬

‫זאב מנקוביץ‪' ,‬הציונות ושארית הפליטה'‪ ,‬ישראל גוטמן ועדינה דרכסלר (עורכים)‪ ,‬שארית‬ ‫‪5 2‬‬
‫הפליטה ‪ ,1948–1944‬ירושלים ‪ ,1985‬עמ' ‪.206–189‬‬ ‫‪5 3‬‬

‫יוסף גרודזינסקי‪ ,‬חומר אנושי טוב‪ :‬יהודים מול ציונים ‪ ,1951–1945‬ירושלים ‪ ,1998‬עמ' ‪.121‬‬ ‫‪ 54‬‬
‫הדברים על אונסקו"פ מבוססים על זיכרונותיו של אברהם היימן‪ ,‬עוזר מיוחד ליועץ לענייני‬ ‫‪5 5‬‬
‫עקורים בצבא האמריקני‪ ,‬שטען כי הסוכנות ניצלה את מצבם הגרוע של העקורים לחקירת‬
‫האו"ם (עם זאת אינו טוען כי העקורים תודרכו)‪Abraham Hyman, The Undefeated, :‬‬

‫‪Jerusalem 1994, p. 262‬‬
‫אצ"מ ‪ ,S25/5991‬שרתוק למאירסון‪ 5 ,‬באוגוסט ‪.1947‬‬

‫הורוביץ‪ ,‬בשליחות מדינה נולדת‪ ,‬עמ' ‪.214-213‬‬