Page 230 - הדרך לכט בנובמבר
P. 230

‫‪  228‬פרק ‪8‬‬

‫השטח]' — כל הנוכחים שללו את התביעות המקסימליסטיות של היהודים ושל‬
                                                                           ‫הערבים‪17.‬‬

‫עד כאן צלחו חברי אונסקו"פ את מטלות הבירור שהציב להם נייר העבודה‬
‫בקלות ובמהירות‪ .‬אולם שני הסעיפים הבאים — מדינה דו‪-‬לאומית ומדינה‬
‫פדרלית — היו תחילתו של פרק ארוך ומעייף שבו בוססה הוועדה בשבועות‬
‫הבאים‪ .‬כשהתבקשו החברים להתייחס לרעיון המדינה הדו‪-‬לאומית‪ ,‬הודו מקצתם‬
‫כי אינם מבינים את משמעותה‪ ,‬וכך נפתח פתח לפירושים שונים‪ .‬גרנדוס גרס‬
‫כי מפאת השוויון המוחלט שיונהג במדינה כזאת יוכלו היהודים להגר אליה ללא‬
‫הגבלות‪ ,‬והכריז כי הוא תומך ברעיון וישכנע את היהודים שזה הפתרון הטוב‬
‫ביותר בשבילם‪ .‬הוד‪ ,‬בלום וליסיצקי הודו כי אין להם דעה בנושא‪ .‬אנתט'אם בנה‬
‫תוכנית מעניינת תחת הכותרת 'מדינה דו‪-‬לאומית'‪ ,‬שבה אנשי הכנסיות הנוצריות‬
‫יקבלו לידיהם את סמכויות הבוררות במתחים שיתגלעו בין היהודים לערבים‬
‫במדינה העתידה‪ .‬הנציג ההודי נבהל מדברי עמיתו‪ ,‬חזר בו מדברים שאמר קודם‬
‫לכן והצהיר כי הוא תומך בעמדת הוועד הערבי העליון‪ :‬מדינה אחת שבה ייהנה‬
‫המיעוט היהודי מהגנה ומהזכות להגדרה עצמית‪ .‬סלזר‪ ,‬פברגט‪ ,‬רנד וסנדסטרום‬
‫התנגדו לרעיון‪ ,‬כל אחד מסיבותיו‪ 18.‬בישיבה הבאה‪ ,‬בדיון על 'מדינה פדרלית'‪,‬‬
‫נדמה היה שהדברים מסובכים אף יותר‪ .‬רנד הצהיר על תמיכתו במדינה פדרלית‬
‫שתהיה למעשה 'פדרציה של שתי מדינות'‪ .‬חברי הוועדה ניסו להבהיר את תוכניתו‬
‫של רנד ומקצתם טענו כי למעשה אפשר להרכיב 'שילוב' של כמה תבניות‬
‫מדיניות‪ .‬רנד הסכים לקביעה זו והציג את תוכניתו‪ ,‬שביקשה לשלב מדינה ריבונית‬
‫ופדרציה‪ ,‬כדי לספק את הצרכים של כל תושבי הארץ‪ .‬הצעתו הייתה להקים‬
‫שתי מדינות שלכל אחת מהן יהיה נציג משלה באו"ם‪ ,‬אולם מדיניותן הכלכלית‬
‫והחברתית תנוהל על ידי 'רשות מרכזית' אחת שבה ישבו שלושה יהודים‪ ,‬שלושה‬

                                  ‫ערבים ושלושה נוצרים שלא יהיו תושבי הארץ‪19.‬‬
‫הדיון על חלוקה היה אמור לסכם את הפתרונות שבהם תדון הוועדה‪ .‬ייתכן‬
‫שהיושב ראש קבע כך את סדר הדברים‪ ,‬משום שהעריך כי לאחר שרוב החברי‬
‫הוועדה יפסלו את רוב ההצעות הם יתמכו בפתרון האחרון — החלוקה‪ .‬בסופו‬
‫של דבר הוא מצא את עצמו כמעט לבדו — היחיד שתמך כמוהו בחלוקה מוחלטת‬
‫היה סלזר‪ .‬תוכנית החלוקה מבית מדרשו של הפרואני נשענה על שני אדנים‪:‬‬
‫ארץ ישראל אינה צריכה לפתור את בעיית היהודים בעולם‪ ,‬והעלייה היהודית‬
‫צריכה להיות מצומצמת ביותר‪ .‬גם ההפרדה בין העמים צריכה להיות מוחלטת‪,‬‬
‫כך שבתחום המדינה היהודית לא ייוותר מיעוט ערבי‪ .‬נדבך חשוב נוסף בתוכניתו‬
‫הייתה ירושלים‪ ,‬שלדעתו צריכה להיות במלואה תחת שלטון בין‪-‬לאומי‪ .‬סלזר היה‬

                  ‫‪UNA S-605-4, ‘Second Informal Private Meeting’, 7 August 1947 	17‬‬
                                                                                         ‫‪ 	18‬שם‪.‬‬

      ‫‪UNA S-605-4, ‘Third Informal Meeting, Chairman’s Office’, 7 August 1947 	19‬‬
   225   226   227   228   229   230   231   232   233   234   235