Page 59 - הדרך לכט בנובמבר

‫אונסקו"פ‪ :‬צעדים ראשונים ‪57‬‬

‫שומעיו בשאיפתו להסדיר שליטה נוצרית בירושלים‪ 45.‬חבריו בוועדה העריכו אף‬
‫הם כי בינו ובין עצמו הוא תומך בחלוקה‪ ,‬אך כפי שסיים הנציג ההולנדי בלום‬
‫את הדיווח בעניינו‪' ,‬הוא לא יוכל להיות פחות מוסלמי מעמיתו ההודי'‪ 46.‬עם זאת‪,‬‬
‫אנתט'אם השקול והמנוסה תרם רבות מאישיותו ומיכולת הניסוח שלו למתן את‬
‫המחלוקות בוועדה ולהסיט את מהלך העניינים למישור המעשי‪ .‬למרות דעותיו‪,‬‬

‫בדרכו המיוחדת הוא שירת היטב את האינטרסים הערביים‪47.‬‬
‫סגנו של אנתט'אם‪ ,‬ד"ר עלי ארדלאן‪ ,‬היה גם הוא מזיגה של עולם המזרח‬
‫והמערב‪ ,‬ודמה בתפיסותיו וברקע המקצועי שלו לנציגו הבכיר (בשנים שלאחר‬
‫הפרשה שימשו הוא ועמיתו לסירוגין כנציגי ארצם באו"ם או כשרי החוץ בממשלה‬
‫האיראנית)‪ 48.‬מדינות ערב‪ ,‬שצפו בצמד זה וסירבו להמר על התוצאות‪ ,‬הפעילו‬
‫מכבש לחצים על איראן בעת פעילותה של הוועדה‪ ,‬כך שתחום התמרון של‬

‫הנציגים האיראנים היה מצומצם ביותר‪49.‬‬
‫הבריטים‪ ,‬מודאגים משלוש מדינות אמריקה הלטינית בוועדה‪ ,‬עשו מאמצים‬
‫ניכרים לתקן את המצב על ידי מינוי נציגים נוחים להם‪ .‬כפי שהתברר בהמשך‪,‬‬
‫חששותיהם היו מוצדקים‪ .‬נציגה של גואטמלה היה חורחה גרסיה גרנדוס —‬
‫משפטן בהכשרתו‪ ,‬אך‪ ,‬כפי שהעיד על עצמו בזיכרונותיו‪' ,‬מהפכן' ו'לוחם חופש'‬
‫בנשמתו‪ .‬סיפור חייו היה שזור בהתקוממויות ומרידות שפקדו את ארצו‪ ,‬מאורעות‬
‫שבמהלכם נכלא והוגלה מארצו‪ .‬מורשת ליברלית ומיליטנטית זו תאמה את‬
‫אופיו הסוער ואת מחשבתו המהירה‪ ,‬שנרתמו למאבק אנטי‪-‬בריטי ופרו‪-‬ציוני‬

‫נחוש‪50.‬‬
‫גרנדוס היה ציוני בכל נימי נפשו‪ ,‬והיו שטענו כי הציונים התאמצו מאוד‬
‫שימונה לתפקיד‪ 51,‬אולם למעשה נראה שהוא פיתח את רגשות ההזדהות שלו‬
‫עם המאבק הציוני רק במהלך החקירה‪ .‬כמו חברים רבים בוועדה‪ ,‬הביא עמו‬
‫גרנדוס לחקירה את בעיותיה של ארצו‪ .‬בתחילת שליחותו הוא שיתף את אנשי‬
‫הסוכנות במחלוקת הקשה ששררה אז בין בריטניה לגואטמלה על בליז ('הונדורס‬
‫הבריטית')‪ .‬התפיסה בגואטמלה הייתה כי כל מהלך שידחק את רגלי הבריטים‬
‫מאחד מנכסיהם שמעבר לים יקרב את גאולתה של בליז — שטח בשליטה בריטית‪,‬‬
‫שעליו טענה גואטמלה לזכויות מלאות‪ .‬גרנדוס — שהיה בעל ניסיון פוליטי‬

‫‪Richard M. Graves, Experiment in Anarchy, London 1949, p. 60‬‬ ‫‪4 5‬‬
‫‪ ,NNA 999.212‬חטיבת אונסקו"פ‪ ,‬תיק ‪ ,125‬דו"ח בלום למשרד החוץ‪ 30 ,‬ביוני ‪.1947‬‬ ‫‪ 46‬‬
‫‪ .Mohn, Krumulur, p. 248‬ראו למשל את תרומתו החשובה של האיראני בדיון בנוגע‬ ‫‪ 47‬‬

‫לעדות מדינות ערב לפני הוועדה‪UNA S-608-1, 23rd Meeting, 8 July 1947 :‬‬ ‫‪ 48‬‬
‫‪Fabregat, Sion, p. 32; Mohn, Krumulur, p. 250‬‬ ‫‪ 49‬‬
‫‪ 50‬‬
‫‪NA 501.BB Palestine/8-2347, Dorsz to Marshall, 23 August 1947‬‬ ‫‪ 51‬‬
‫גרנדוס‪ ,‬כך נולדה מדינת ישראל‪ ,‬עמ' ‪.31‬‬

‫‪Evan M. Wilson, A Calculated Risk: The U.S. Decision to Recognize Israel,‬‬

‫‪Cincinnati, OH 2008‬‬