Page 63 - הדרך לכט בנובמבר
P. 63

‫אונסקו"פ‪ :‬צעדים ראשונים  ‪61‬‬

‫היה פתיחתו של מושב העצרת הרגיל ב‪ 1-‬בספטמבר‪ .‬אף על פי שהשתדלו להקים‬
‫את הוועדה מהר ככל האפשר‪ ,‬הזמן שעמד לרשותה בפועל היה כשלושה חודשי‬
‫עבודה בלבד — פרק זמן קצר לכל הדעות לחקירה כה מורכבת ולגיבוש מסקנות‬
‫שתוצאתן עשויה להיות בעלת השפעה דרמטית‪ ,‬כפי שאכן אירע‪ .‬המושב המיוחד‪,‬‬
‫שנתארך הרבה מעבר למצופה‪ ,‬החמיר את בעיית הזמן‪ .‬שני הגורמים האלה —‬
‫לחץ הזמן והמבחן ליוקרתו של האו"ם — לא הרפו מוועדת החקירה כל משך‬

        ‫עבודתה‪ ,‬ואף הכתיבו לה במידה רבה את צעדיה בשלבי עבודתה הסופיים‪.‬‬
‫לי ניסה לעשות כמיטב יכולתו להצלחת החקירה‪ ,‬והשפעתו על מהלך‬
‫העניינים מאז פנו הבריטים לאו"ם ובמהלך הקמת ועדת החקירה הייתה רבה‪.‬‬
‫ברבות הימים טענו הערבים כי טריגווה לי התאמץ לסייע ליהודים להגשים את‬
‫רעיון הקמת המדינה היהודית‪ ,‬ולשם כך רתם את השפעתו כמזכיר הכללי של‬
‫האו"ם‪ 68.‬לי דחה את ההאשמות האלה‪ .‬בזיכרונותיו הודה כי עוד לפני שעסק‬
‫בנושא חש סימפטיה לעם היהודי שבע הרדיפות ולתביעתו למדינה משלו‪ ,‬אך‬
‫טען כי למרות זאת‪ ,‬כשהובא הנושא לאו"ם הוא טיפל בו באובייקטיביות‪ ,‬ורק‬
‫לאחר שרוב חברי אונסקו"פ המליצו על חלוקה הוא תמך בהמלצתם‪ ,‬כפי שהיה‬
‫עושה לכל המלצה שוועדה זו הייתה מספקת‪ .‬בהמשך‪ ,‬תוכנית החלוקה‪ ,‬שזכתה‬
‫לרוב בעצרת הכללית‪ ,‬הפכה להחלטת או"ם‪ ,‬ומכאן שהוטלה עליו החובה‬
‫להתאמץ ליישמה‪ 69.‬יש חוקרים שטוענים כי עמדתו של לי הייתה מוטה מראש‬
‫לטובת היהודים‪ .‬הם מותחים ביקורת על כך‪ ,‬שבתקופה שלאחר נובמבר ‪1947‬‬
‫הוא נרתם לפעול להקמתה של מדינת ישראל ואף עשה זאת לעיתים באופן שאינו‬
‫הולם את מעמדו‪ 70.‬אחרים מקבלים את גרסתו‪ ,‬שהמניע המרכזי שהנחה אותו היה‬
‫הדאגה לאו"ם ולמעמדו והצורך להוכיח שהארגון יכול להגשים את החזון שיועד‬
‫לו ולהתמודד בהצלחה עם משברים עולמיים‪ .‬ארץ ישראל‪ ,‬מבחינה זו‪ ,‬לא הייתה‬
‫רק מבחן האמת הראשון ליכולתו של האו"ם לטפל במשברים אזוריים‪ ,‬אלא גם‬
‫נושא שבו האו"ם נבחן ביכולתו לתאם בין הגושים ולהביא את המעצמות לפעול‬
‫יחד‪ ,‬ולי התאמץ להוכיח כי האו"ם אכן מסוגל לטפל במשבר ולהביא ליישובו‪71.‬‬
‫כך או כך‪ ,‬הדיון המתואר נוגע פחות לתקופה הנבחנת במחקר זה‪ .‬לי טרח על‬
‫הקמת הוועדה‪ ,‬אך בעת פעילותה כמעט ולא קיים אתה מגע ובוודאי שלא ניסה‬
‫להשפיע על מסקנותיה‪ .‬טענה זו מופיעה בזיכרונותיו‪ ,‬ולאחר עיון במסמכיו‬

‫אלע'ורי‪ ,‬אלמואמרה‪ ,‬עמ' ‪MEC Jamali Papers, ‘Arab Struggle 1943–1958’, ;194–191‬‬                      ‫‪6	 8‬‬
                                                                                           ‫‪p. 241‬‬
                                                                                                   ‫‪6	 9‬‬
                                                   ‫‪Lie, In the Cause of Peace, pp.158–160‬‬          ‫‪	70‬‬
‫‪Hilde H. Waage, ‘The Winner Takes All: The 1949 Island of Rhodes Armistice‬‬
                                                                                                   ‫‪7	 1‬‬
           ‫‪Negotiations Revisited’, Middle East Journal, 65, 2 (2011), pp. 288–289‬‬
‫‪Ellen J. Ravndal, ‘ “The First Major Test”: The UN Secretary-General and‬‬
‫‪the Palestine Problem, 1947–9’, International History Review, 38, 1 (2016),‬‬

                                                                                    ‫‪pp. 197–198‬‬
   58   59   60   61   62   63   64   65   66   67   68