Page 63 - הדרך לכט בנובמבר
P. 63
אונסקו"פ :צעדים ראשונים 61
היה פתיחתו של מושב העצרת הרגיל ב 1-בספטמבר .אף על פי שהשתדלו להקים
את הוועדה מהר ככל האפשר ,הזמן שעמד לרשותה בפועל היה כשלושה חודשי
עבודה בלבד — פרק זמן קצר לכל הדעות לחקירה כה מורכבת ולגיבוש מסקנות
שתוצאתן עשויה להיות בעלת השפעה דרמטית ,כפי שאכן אירע .המושב המיוחד,
שנתארך הרבה מעבר למצופה ,החמיר את בעיית הזמן .שני הגורמים האלה —
לחץ הזמן והמבחן ליוקרתו של האו"ם — לא הרפו מוועדת החקירה כל משך
עבודתה ,ואף הכתיבו לה במידה רבה את צעדיה בשלבי עבודתה הסופיים.
לי ניסה לעשות כמיטב יכולתו להצלחת החקירה ,והשפעתו על מהלך
העניינים מאז פנו הבריטים לאו"ם ובמהלך הקמת ועדת החקירה הייתה רבה.
ברבות הימים טענו הערבים כי טריגווה לי התאמץ לסייע ליהודים להגשים את
רעיון הקמת המדינה היהודית ,ולשם כך רתם את השפעתו כמזכיר הכללי של
האו"ם 68.לי דחה את ההאשמות האלה .בזיכרונותיו הודה כי עוד לפני שעסק
בנושא חש סימפטיה לעם היהודי שבע הרדיפות ולתביעתו למדינה משלו ,אך
טען כי למרות זאת ,כשהובא הנושא לאו"ם הוא טיפל בו באובייקטיביות ,ורק
לאחר שרוב חברי אונסקו"פ המליצו על חלוקה הוא תמך בהמלצתם ,כפי שהיה
עושה לכל המלצה שוועדה זו הייתה מספקת .בהמשך ,תוכנית החלוקה ,שזכתה
לרוב בעצרת הכללית ,הפכה להחלטת או"ם ,ומכאן שהוטלה עליו החובה
להתאמץ ליישמה 69.יש חוקרים שטוענים כי עמדתו של לי הייתה מוטה מראש
לטובת היהודים .הם מותחים ביקורת על כך ,שבתקופה שלאחר נובמבר 1947
הוא נרתם לפעול להקמתה של מדינת ישראל ואף עשה זאת לעיתים באופן שאינו
הולם את מעמדו 70.אחרים מקבלים את גרסתו ,שהמניע המרכזי שהנחה אותו היה
הדאגה לאו"ם ולמעמדו והצורך להוכיח שהארגון יכול להגשים את החזון שיועד
לו ולהתמודד בהצלחה עם משברים עולמיים .ארץ ישראל ,מבחינה זו ,לא הייתה
רק מבחן האמת הראשון ליכולתו של האו"ם לטפל במשברים אזוריים ,אלא גם
נושא שבו האו"ם נבחן ביכולתו לתאם בין הגושים ולהביא את המעצמות לפעול
יחד ,ולי התאמץ להוכיח כי האו"ם אכן מסוגל לטפל במשבר ולהביא ליישובו71.
כך או כך ,הדיון המתואר נוגע פחות לתקופה הנבחנת במחקר זה .לי טרח על
הקמת הוועדה ,אך בעת פעילותה כמעט ולא קיים אתה מגע ובוודאי שלא ניסה
להשפיע על מסקנותיה .טענה זו מופיעה בזיכרונותיו ,ולאחר עיון במסמכיו
אלע'ורי ,אלמואמרה ,עמ' MEC Jamali Papers, ‘Arab Struggle 1943–1958’, ;194–191 6 8
p. 241
6 9
Lie, In the Cause of Peace, pp.158–160 70
Hilde H. Waage, ‘The Winner Takes All: The 1949 Island of Rhodes Armistice
7 1
Negotiations Revisited’, Middle East Journal, 65, 2 (2011), pp. 288–289
Ellen J. Ravndal, ‘ “The First Major Test”: The UN Secretary-General and
the Palestine Problem, 1947–9’, International History Review, 38, 1 (2016),
pp. 197–198