Page 184 - Tel Hai Book
P. 184

‫‪  182‬גיורא גודמן‬

‫בתוכה; פרץ אלימות אנטי‪-‬ציוני ופגיעה ביהודי ירושלים בתום חגיגות נבי מוסא‬
‫בראשית חודש אפריל; דיכוי מדיני של השאיפות הלאומיות הפאן‪-‬ערביות בסוף‬
‫חודש אפריל כשוועידת סן רמו אישרה את המנדט הצרפתי על סוריה ואת המנדט‬
‫הבריטי על ארץ ישראל‪ ,‬כולל התחייבות למימוש הצהרת בלפור; ולבסוף‪ ,‬כיבוש‬
‫דמשק ודיכוי צבאי של השאיפות הלאומיות בסוריה בידי הצרפתים בסוף חודש‬
‫יולי‪ .‬במאמר נבחנים אירועי תל חי מול אירועים אחרים שהתרחשו במקביל בצפון‬
‫הארץ‪ ,‬שחלקם היו משמעותיים יותר אך הם לא זכו להיחרת בזיכרון הלאומי‪ .‬מבט‬
‫מעמיק נשלח לאזור אגן הירדן כולו‪ ,‬לגליל העליון והתחתון‪ .‬במקומות אלה האיום‬
‫ליישובים היהודיים ואף לצבא הבריטי עצמו היה חמור ומתמשך בהרבה מפרץ‬
‫האלימות הקצר בירושלים‪ ,‬שנידון בהרחבה במחקר ההיסטוריוגרפי‪ 2.‬בתוך כך דן‬
‫המאמר בהיבטים מוכרים פחות של המדיניות הצבאית הבריטית בתקופה זו‪ ,‬כגון‬
‫פריסת הכוחות בגליל ובאגן הירדן‪ ,‬השימוש הנרחב בגדודי צבא מהודו‪ ,‬ראשיתו‬
‫של רעיון ה'שיטור האווירי'‪ ,‬וסלילת תשתיות תחבורה מסיבות ביטחוניות שהייתה‬

                                       ‫להן השפעה מתמשכת על צפון‪-‬מזרח הארץ‪.‬‬

                               ‫מדיניות הביטחון הבריטית ערב אירועי תל חי‬

‫מדיניות הביטחון הבריטית בגליל העליון בזמן אירועי תל חי נגזרה משורת‬
‫הסכמים והבנות בין בריטניה לצרפת במהלך מלחמת העולם ומייד לאחריה‪.‬‬
‫בסתיו ‪ 1918‬כבש הצבא הבריטי בפיקודו של הגנרל אלנבי את צפון ארץ ישראל‬
‫ואת סוריה‪ ,‬אזור שיועד להיות שטח שליטה צרפתי בהסכם סייקס–פיקו‪ .‬הצבא‬
‫הבריטי חנה בסוריה במהלך רוב שנת ‪ .1919‬לחץ צרפתי על בריטניה לממש‬
‫את התחייבותה ולהעביר את סוריה לשליטה צרפתית הביא להסכם בחודש‬
‫ספטמבר לפינוי כוחות אלה בתוך חודשיים‪ .‬תחומי האחריות הבריטית שממערב‬
‫לירדן הצטמצמו לשטח ארץ ישראל או מה שנקרא ' ִמנהל שטח אויב כבוש —‬
‫דרום' (‪ )Occupied Enemy Territory Area [O.E.T.A] – South‬שנוהל בידי‬
‫האדמיניסטרציה הצבאית שמרכזה היה בירושלים‪ 3.‬כוחות צרפתיים החלו נשלחים‬
‫ל'שטח הכבוש' הצפוני‪ ,‬בפיקודו של הגנרל אנרי גּורֹו (‪ ,)Gouraud‬שמונה לנציב‬
‫עליון בסוריה ולמפקד כוחות הצבא הצרפתי בלוונט‪ .‬המעצמות טרם הסכימו על‬
‫הגבול שבין סוריה לארץ ישראל בגלל דרישה בריטית לכלול את נהר הליטני‬
‫בשטח ארץ ישראל‪ ,‬בעידוד התנועה הציונית‪ ,‬ומנגד דרישה צרפתית תקיפה‬

‫על מאורעות 'נבי מוסא' בירושלים ראו‪ :‬י' פורת‪ ,‬צמיחת התנועה הלאומית הערבית‬                 ‫	‪2‬‬
‫הפלסטינאית‪ ,1929–1918 ,‬תל אביב ‪ ,1976‬עמ' ‪ ;81–77‬ת' שגב‪ ,‬ימי הכלניות‪ :‬ארץ ישראל‬           ‫	‪3‬‬
‫בתקופת המנדט‪ ,‬ירושלים ‪ ,1999‬עמ' ‪ ;119–108‬ב' מוריס‪ ,‬קורבנות‪ :‬תולדות הסכסוך הציוני–‬

                                              ‫ערבי‪ ,2001–1881 ,‬תל אביב ‪ ,2003‬עמ' ‪.99–96‬‬
          ‫ר' מקובר‪ ,‬שלטון ומנהל בארץ ישראל‪ ,1925–1917 ,‬ירושלים תשמ"ח‪ ,‬עמ' ‪.75–23‬‬
   179   180   181   182   183   184   185   186   187   188   189