Page 208 - Tel Hai Book
P. 208

‫‪  206‬גיורא גודמן‬

‫ובמענה ציבורי קצר לתנועה הציונית וללובי שלה בפרלמנט בלונדון‪ .‬אולם‬
‫הקושי לשמור על אזורי הספר הפרוצים בשטח השליטה הבריטי וחוסר הביטחון‬
‫של יישובים יהודיים וערביים באזורים נרחבים בצפונה של הארץ הטריד את‬
‫השלטונות הבריטיים ודרבן אותם לפעולה‪ .‬מענה למעשי אלימות ושוד‪ ,‬שפעמים‬
‫רבות היה משותף להם מרכיב לאומי ופלילי‪ ,‬היה מעבר ליכולות כוחות השיטור‬
‫הלא מספקים בראשית תקופת השלטון הצבאי הבריטי‪ .‬ככל שהתרבו ניסיונות‬
‫החדירה ומעשי האלימות בשטח הבריטי בגליל העליון והתחתון‪ ,‬נאלצו השלטונות‬
‫להשתמש ביחידות צבא‪ ,‬הודיות ברובן‪ ,‬לשמור על ביטחון הפנים‪ .‬הדינמיקה הזאת‬
‫של שימוש בלית ברירה ביחידות צבא לצורך תפקידי שיטור וביטחון פנים תחזור‬
‫שוב בצורה רחבה יותר ומתמשכת במרד הערבי בשנות השלושים‪ ,‬ובתקופת המרי‬

                                                            ‫היהודי בשנות הארבעים‪.‬‬
‫האיום העיקרי שהטריד את הבריטים מבחינה צבאית בתקופה זו היה אפשרות‬
‫הפלישה ממזרח של צבאו של פייסל או שבטי בדווים עצמאיים‪ ,‬ובמענה לאתגר‬
‫תוגברה פריסת כוחות הצבא הבריטי באביב ‪ 1920‬לאורך אגן הירדן‪ .‬בהקשר לכך‬
‫היה הקרב הנשכח על צמח בשלהי אפריל ‪ — 1920‬בוודאי לא קרב תל חי —‬
‫ההתנגשות החשובה של התקופה‪ .‬היו לכך כמה סיבות‪ .‬ראשית‪ ,‬זה היה ניסיון‬
‫ראשון ויחיד מסוגו של נושאי לאומיות ערבית להתקומם בכוח רב כנגד הצבא‬
‫הבריטי בארץ ישראל‪ .‬לא יהיה ניסיון התקוממות דומה עד המרד הערבי במחצית‬
‫השנייה של שנות השלושים‪ ,‬וגם במהלכו לא תהיה התקפה כה גדולה לאור יום‬
‫של אלפי לוחמים על מחנה צבא בריטי‪ .‬שנית‪ ,‬ההכרעה המוצלחת של הקרב על‬
‫ידי מטוסים תרמה לביסוס הדוקטרינה הצבאית הבריטית של 'שיטור אווירי'‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬צמצום ואף ביטול הנוכחות של כוחות צבא יבשתיים והפקדת ביטחון‬
‫הפנים בידי חיל האוויר המלכותי (נוסף על המשטרה האזרחית)‪ .‬עד שהוכחו‬
‫סופית מגבלותיה של דוקטרינה זאת בראשית המרד הערבי‪ ,‬השימוש בכוח אש‬
‫אווירי לצורכי ביטחון פנים ואבטחת גבולות נחשב בארץ ישראל‪ ,‬כמו באזורים‬
‫אחרים של האימפריה הבריטית‪ ,‬פתרון זול מבחינה כלכלית‪ ,‬גם אם שנוי‬

                                    ‫במחלוקת מבחינה צבאית (ולעיתים מוסרית)‪103.‬‬
‫במסגרת צמצום כוחות הצבא עזבו עד סתיו ‪ 1923‬כל הגדודים ההודיים את‬
‫הארץ‪ .‬גדודים מהודו ישובו לחנות בארץ רק בתקופת מלחמת העולם השנייה‬
‫ואחד מהם אף ישתתף בפעולת החיפוש ברמת הכובש ב‪ 104.1943-‬אולם בתום‬
‫המלחמה הוצאו מן הארץ בשל חשש השלטון הבריטי בהודו‪ ,‬הנאבקת למען‬

‫‪ 	103‬ר' ירמיאש‪ ,‬כנפי האימפריה‪ :‬כשלון חיל האוויר הבריטי במאבק בטרור ובגרילה ובהגנה על‬
‫המנדט הארץ‪-‬ישראלי‪ ,‬האם הלקח נלמד?‪ ,‬ירושלים ‪D.E. Omissi, Air Power and ;2017‬‬

              ‫‪Colonial Control: The Royal Air Force, 1919–1936, Manchester 1990‬‬
‫‪ 	104‬ג' קרויזר‪' ,‬פרשת רמת הכובש "יום חרדות לכולנו"‪ :‬היבטים חדשים לפרשה ישנה'‪ ,‬קתדרה‪,‬‬

                                                                  ‫‪( 87‬תשנ"ח)‪ ,‬עמ' ‪.162–131‬‬
   203   204   205   206   207   208   209   210   211   212   213