Page 213 - Tel Hai Book
P. 213

‫הצרפתים בצפון עמק החולה ופרשת תל חי  ‪211‬‬

‫במושבות סמל לעוצמת העבר ולכן מצאו בשליטה בהן מנוף לשיקום שהיה דרוש‬
                                                                            ‫לצרפת‪3.‬‬

‫נקודת המוצא של הצרפתים‪ ,‬שלדעתם הבדילה אותם מהותית מהבריטים‪,‬‬
‫הייתה שהם לא באו לנצל את מושבותיהם אלא להביא אליהן שליחות מתרבתת‪4.‬‬
‫גישה זו שילבה שליטה עם הקניית ערכים ברוח המהפכה הצרפתית‪ :‬חופש‪,‬‬
‫שוויון‪ ,‬אחווה‪ ,‬אוניברסליות וחילוניות‪ 5.‬ללוונט‪ ,‬מושג שכלל את כל מזרח הים‬
‫התיכון‪ ,‬היה מקום מיוחד בליבם של הצרפתים משום שהם ראו עצמם כצאצאי‬
‫הצלבנים שחיו ולחמו בו מאות שנים קודם לכן‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬המטרה הצרפתית‬
‫הייתה להעניק רווחה תרבותית ברוח פטרונית‪ :‬מתוך שליטה מוחלטת על הגדרת‬

                                                 ‫המטרות ועל אופן הוצאתן לפועל‪6.‬‬
‫כמה גורמים איימו‪ ,‬לדעת הצרפתים‪ ,‬על מאמציהם לבסס את שליטתם בלוונט‪.‬‬
‫הבריטים נתפסו כבעיה העיקרית בגלל סברה שבכוונתם לדחוק כליל את רגליהם‬
‫של הצרפתים מהאזור‪ .‬הצרפתים האמינו שהבריטים חתרו ללא לאות לקעקע את‬
‫אחיזתם בלוונט‪ ,‬ולשם כך ניצלו כל אפשרות להתסיס נגדם אוכלוסיות בסוריה‬
‫ולבנון ובסביבתן המיידית‪ ,‬ובהן יושבי צפון עמק החולה‪ .‬ברוח זו הם ראו את‬
‫התנועה הציונית כזרועה הארוכה והסמויה של בריטניה שתיאום הדוק קיים‬
‫ביניהן‪ .‬הציונים סבלו ממצוקת קרקעות ומים ובעידודם של הבריטים‪ ,‬כך סברו‬
‫הצרפתים‪ ,‬כיוונו את עיניהם צפונה לעבר נהר הליטני ומזרחה לעמק הבטיחה‬
‫שמצפון לכנרת‪ ,‬במקום לעבר הירדן המזרחי‪ ,‬שאותו הקפידו הבריטים לשמור‬
‫בידיהם‪ 7.‬סכנה כבדת משקל נוספת היו האוכלוסיות המקומיות‪ ,‬שהיו רבות פנים‬
‫מהבחינות הדתית‪ ,‬האתנית‪ ,‬החברתית והתרבותית‪ .‬לריבוי הגוונים הזה יכלו‬
‫להיות יתרונות‪ ,‬למשל בגלל האיבה שהתקיימה בין שבטים וחברות ואשר הקשתה‬
‫על עיצוב חזית יציבה מול הצרפתים‪ ,‬אך גם חסרונות‪ ,‬בגלל הקושי ליצור איזון‬

                            ‫פנימי מייצב שיקל על השליטה הצרפתית לטווח ארוך‪.‬‬
‫ניצני הלאומיות הערבית יצרו איום נוסף על ההתבססות הצרפתית‪ ,‬בעיקר‬

‫מ' זמיר‪ ,‬כינונה של לבנון המודרנית‪ ,‬תל אביב ‪ ,1993‬עמ' ‪ ;103–81‬הנ"ל‪ ,‬הארז הסדוק‪ :‬דרכה‬            ‫	‪3‬‬
                               ‫של לבנון לעצמאות‪ ,1939–1926 ,‬תל אביב ‪ ,2002‬עמ' ‪.31–20‬‬           ‫‪	4‬‬
                                                                                               ‫	‪5‬‬
‫חוקרים פוסט‪-‬קולוניאליים‪ ,‬שאדוארד סעיד הוא הבולט שבהם‪ ,‬מתחו לימים ביקורת נוקבת‬
                                       ‫על תפיסה זו‪ .‬א' סעיד‪ ,‬אוריינטליזם‪ ,‬תל אביב ‪.1995‬‬        ‫	‪6‬‬
                                                                                               ‫	‪7‬‬
‫‪M. Burrows, ‘Mission Civilisatrice: French Cultural Policy in the Middle East,‬‬

‫‪1860–1914’, The Historical Journal, 29, 1 (March 1986), pp. 109–135; L. Bokova,‬‬

‫‪La confrontation franco-syrienne à l’époque du mandat, 1925–1927, Paris 1990,‬‬
                                                                                       ‫‪.p. 42‬‬

‫תמונה רחבת היקף ועומק על ההיבטים הרבים של מקומה של צרפת בלוונט מצויה באוסף‬
                ‫מאמריו של אנרי לורנס‪ ,‬שהופיעו בשלושה כרכים‪ :‬לורנס (לעיל‪ ,‬הערה ‪.)2‬‬

‫י' זלטנרייך וי' כץ‪' ,‬אש מתחת לאפר‪ :‬ניסיונות להתיישבות יהודית בסוריה ובלבנון בשנות‬
                                               ‫השלושים'‪ ,‬ציון‪ ,‬עא‪ ,‬ד (‪ ,)2006‬עמ' ‪.499–473‬‬
   208   209   210   211   212   213   214   215   216   217   218