Page 217 - Tel Hai Book
P. 217
הצרפתים בצפון עמק החולה ופרשת תל חי 215
אנרי גורו .גורו היה אדם מחוספס שבז למוסלמים ולא הסתיר זאת .סמלית ,כמו
טרומפלדור ,היה בעל זרוע אחת .במהותו היה איש צבא ולא מדינאי .הוא נטה
לחתור לתוצאות מהירות ,לא מורכבות ,נראות לעין וחד-משמעיות .עד מהרה הוא
זיהה את הנטייה הסורית להתנתק מהתלות בצרפתים והבין שעליו לגדוע אותה
באופן מוחלט ומהיר .ב 14-ביולי שלח אולטימטום לפייסל שהדרישה העיקרית
בו הייתה לפרק מיידית את צבאו עד 19ביולי ולאפשר את כניסת הצרפתים
לערי מפתח .פייסל הבין שמאבק בצבא הצרפתי יביא לתבוסה סורית ולכן נענה
לדרישת גורו ,אולם הקונגרס הסורי ,שהחלום לעצמאות סימא את יכולתו לקרוא
נכוחה את המצב ,ואשר ראה בפייסל כלי שרת בדרך להשגת עצמאות סורית,
הכריז בהתרסה שהוא מוכן למנדט בריטי או אמריקני אך לא צרפתי .כתגובה
שיגר גורו אולטימטום נוסף ב 20-ביולי ,שנענה בהפגנות עזות בדמשק .פייסל
נותר קרוע בין לחץ הלאומנים הסורים לצרפתים .כוחות המשטרה שלו פתחו
באש על המפגינים והותירו מאתיים נפגעים .במקביל ,ב 23-ביולי נעו גורו
וצבאו לכיוון דמשק וב 25-היכו את הכוחות הסוריים מכה מכרעת במייסלון,
כעשרים קילומטר מהעיר .כתוצאה מכך עזבו פייסל ומנהיגים מקומיים רבים
את סוריה ועל הממלכה הסורית בא הקץ 17.פייסל עצמו הומלך על עיראק בידי
הבריטים ב.1921-
סוגיה נוספת שהשפיעה מאוד על צפון עמק החולה לפני נפילת תל חי ואחריה
הייתה קביעת מקומו הסופי של הגבול בין המנדטים הצרפתי והבריטי .אחרי
המלחמה עברה הצעת סייקס–פיקו תמורות רבות .טיוטת הקו הראשונה סומנה בין
עכו לכנרת .אלנבי הרחיב את הממשל הצבאי הבריטי עד לקו ראש הנקרה–חולה.
בחודשים שקדמו לפרשת תל חי עבר בפועל קו השליטה הדרומי של הצרפתים
בין צידון לראשייה ,ושל הבריטים — בין עכו לצפת .המרחב שבין הקווים הללו,
ובו צפון עמק החולה ,נותר למעשה שטח הפקר ,נתון במידה רבה בידי מנהיגים
מקומיים שתחת אצטלה לאומנית ערבית נאבקו להעצים את שליטתם המרחבית18.
הגבול סומן ב 1921-וההסכם הסופי נחתם ב ,1923-אבל הדיונים על מקומו
היו נפתלים במיוחד וביצועו התעכב בשנה .אינטרסים שונים ליוו את הדיונים.
התנועה הציונית לחצה להצפין את קו הגבול עד הליטני ,ולמצער — במיוחד אחרי
נפילת תל חי — להותיר את מטולה בגבולות ארץ ישראל .הבריטים לא נלהבו
משום שהעדיפו להימנע מתוספת אוכלוסייה שיעית לארץ ישראל .הצרפתים רצו
לשלוט בקו החוף הלבנוני עם עורף רחב ככל האפשר דרומה ,ובמיוחד מזרחה.
הייתה משמעות גם לשליטה במים :הצרפתים שמרו בידיהם את מקורות הירדן
17בוקובה (לעיל ,הערה ,)5עמ' .58 ,39–34
1 8א' שפירא ,חרב היונה :הציונות והכוח ,1948–1881 ,תל אביב ,1993עמ' ;142ביגר (לעיל,
הערה ,)1עמ' .126
