Page 79 - Tel Hai Book
P. 79

‫עבודה ומלחמה‪ :‬עולמה של דגניה ודרכו של טרומפלדור  ‪77‬‬

‫שבתיהם לא ייבנו בידי ערבים‪ .‬רופין תבע מהם לא להפוך זאת לפולמוס פומבי‬
‫עקב רגישות היחסים עם השלטונות העות'מאניים‪ .‬דרישת הקבוצה נענתה באופן‬
‫חלקי בלבד ופועלים ערבים הוסיפו לעבוד בבנייה‪ .‬המתח בין הצדדים התעצם‬
‫עד שבאוקטובר איימו חברי דגניה כי יעזבו את המקום בתום שנת החוזה שלהם‬
‫באוגוסט ‪ 1912‬אם לא תופסק העבודה הערבית‪ .‬בסופו של דבר הועסקו בהדרגה‬
‫יותר ויותר יהודים בבנייה ובתי דגניה הראשונים נבנו בעבודה מעורבת של ערבים‬

                                                                           ‫ויהודים‪12.‬‬
‫בהוויית היום‪-‬יום שררו גם גילויי קרבה הדדיים על בסיס יחסי שכנות עם‬
‫הכפריים הערבים‪ ,‬תולדה של ההתמודדות עם איתני הטבע ומציאות החיים ב ְספר‪.‬‬
‫החיכוך המזדמן עם אוכלוסיית הרוב הערבית‪ ,‬שנבע בעיקרו מהרגלים מקומיים‬
‫מקדמת דנא‪ ,‬ממניעים כלכליים ומן המיקום הגיאוגרפי של הקבוצה ליד צומת‬
‫דרכים המקשר את ארץ ישראל עם עבר הירדן‪ ,‬לא היה במרכז חייה של דגניה‪13.‬‬
‫תפיסת עולמה זוקקה במאמר יסוד מאת אליעזר שוחט‪ ,‬איש הסגולה הבולט‬
‫בקבוצת אום ג'וני שקדמה ל'קומונה החדרתית'‪ ,‬ושחובר בתום שנת עבודתו‬
‫במקום‪' :‬לא כובשי ארצות אנחנו [‪ ]...‬כל מה שיעשה בארץ צריך להיעשות‬
‫על ידינו [‪ ]...‬ורק בזיעתנו אנו צריכה להירטב אדמתנו‪ .‬ורק ידינו אנו צריכות‬
‫להחיות רגביה'‪ .‬העבודה‪ ,‬הבהיר שוחט‪ ,‬היא שתרקום את חוטי הקשר לארץ‬
‫והיא שתברא את 'היחס הנפשי העמוק' אליה‪ ,‬בדומה ליחס המתקיים 'בין הצייר‬
‫והתמונה שצייר'‪ 14.‬שוחט נמנה עם אנשי 'הטוהר והמופת' הספורים‪ ,‬כהגדרתו‬
‫של ההיסטוריון ישראל קולת‪ ,‬שבזכות מעלותיהם הטרומיות נדמו לעיתים מעשי‬
‫תנועת העבודה בארץ כעטופים במעין הילת קדושה‪ .‬נכונותה העיקשת של מפלגת‬
‫הפועל הצעיר‪ ,‬ששוחט נמנה עם מנהיגיה ושחברי דגניה היו מן המובהקים‬
‫שבנאמני דרכה‪ ,‬להתמודד על כיבוש האדם לעבודה ועל מקום העבודה טמנה‬
‫בחובה מודעות לכורח המאבק נגד הפועל הערבי‪ .‬החתירה למימוש חזון 'העבודה‬
‫העברית' באמצעות 'כיבושה' נתפסה כמרכיב חיוני להגשמת הציונות ודרשה‬
‫נכונות להקרבת קורבן מצד הפרט בד בבד עם העמדתו על חומרת הסירוב‬
‫להקריבו‪ .‬השימוש בטרמינולוגיה צבאית המחיש את גודל הקורבן המצופה‬
‫מהיחיד‪ ,‬במקביל למחויבות הנתבעת ממנו‪ .‬בה בעת תבעו בפועל הצעיר לצמצם‬
‫את ההתנגשות בחזית העבודה לתחום האמור מבלי שהדבר יפורש כנדבך בעימות‬
‫כולל ובלתי נמנע עם הערבים על השליטה הפוליטית בארץ‪ .‬תבנית מחשבה זו‬

‫חילופי מכתבים בין בוסל לרופין‪ ,‬י' באלול תרע"א (‪ 3‬בספטמבר ‪ ,)1911‬ט"ו באלול תרע"א‬            ‫‪1	 2‬‬
‫(‪ 8‬בספטמבר ‪ ,)1911‬כ"ה באלול תרע"א (‪ 18‬בספטמבר ‪ ,)1911‬ג' בחשון תרע"ב (‪ 25‬באוקטובר‬
‫‪ ,)1911‬י"ד בחשון תרע"ב (‪ 5‬בנובמבר ‪ ,)1911‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ;19–15‬ש' דיין‪ ,‬על גדות ירדן וכנרת‪,‬‬       ‫‪	13‬‬
                                                                                           ‫‪1	 4‬‬
                                                                 ‫תל אביב ‪ ,1959‬עמ' ‪.69–65‬‬
                        ‫מ' דיין‪ ,‬אבני דרך‪ :‬אוטוביוגרפיה‪ ,‬ירושלים ותל אביב ‪ ,1976‬עמ' ‪.23‬‬
               ‫פועל גלילי [א' שוחט]‪' ,‬יצירה לאמית וחשבונות'‪ ,‬הפועל הצעיר‪.9.12.1910 ,‬‬
   74   75   76   77   78   79   80   81   82   83   84