Page 74 - Tel Hai Book
P. 74

‫‪  72‬דב‪-‬בער קוטלרמן‬

‫משהו‪ ,‬כנראה בגלל הצנזורה‪ ,‬על שיכורים וקטטות במחנה שגרמו לרצח‪' .‬קשה‬
‫לבשל דייסה עם ההמון הזה של אנשים חשוכים וגסים שכאלה'‪ ,‬הוא כתב לאביו‬
‫במרירות‪ .‬מכתב זה מגלה גם קשר ישיר בין הפוגרום שלא צלח לפנייתו המתוכננת‬
‫לצאר‪' :‬בגלל הפנייה כמעט התלקח קרב דמים‪ ,‬וכולם החליטו לא לעשות דבר'‪32.‬‬
‫ייתכן שב'אנשים חשוכים' התכוון טרומפלדור לא רק לאנטישמים לבדם‪ .‬בשבועות‬
‫האחרונים במחנה עד לשחרורו המוקדם כנכה בדצמבר ‪ ,1905‬הוא הפסיק בהדרגה‬
‫לעסוק בתוכניות מרחיקות לכת‪ .‬כפי שסיפר לאביו‪ ,‬הוא המשיך ללמוד עברית עם‬
‫קבוצה קטנה שמנתה ‪ 20-15‬איש בלבד‪ .‬החיילים כבר חיכו לשחרור הקֵרב ונטו‬

                                                  ‫לאבד עניין בהתארגנויות למיניהן‪.‬‬

                                                                        ‫סיכום‬

‫הודות לאביו‪ ,‬לשעבר חייל בעל זכויות בצבא רוסיה‪ ,‬גדל יוסף טרומפלדור מחוץ‬
‫לתחום המושב‪ ,‬בסביבה מתבוללת‪ ,‬וגם חבריו היהודים השתייכו למעמד דומה‪.‬‬
‫אף שבנעוריו נטל חלק בפעילות הנוער הציוני בעירו פיאטיגורסק‪ ,‬דווקא בהיותו‬
‫שבוי ביפן מצא את עצמו לראשונה בחייו מוקף ביהודים לא‪-‬מתבוללים יוצאי‬
‫פולין‪ ,‬ליטא‪ ,‬בסרביה‪ ,‬וולהין‪ ,‬פודוליה ושאר האזורים של האימפריה הרוסית‪,‬‬
‫שבראשם שאף לעמוד‪ .‬עד מהרה למד שהרבגוניות התרבותית והפוליטית של בני‬
‫דתו חורגת מראיית עולמו‪ .‬אין לשכוח שבניגוד לרבים מיהודי האימפריה התנהג‬
‫טרומפלדור כאזרח נאמן‪ .‬הוא לא חיפש דרכים להתחמק מהשירות הצבאי הפעיל‪,‬‬
‫אף על פי שהייתה לו אפשרות כזאת כבעל הסמכה כרופא שיניים‪ .‬בתחילת‬
‫מלחמת רוסיה–יפן הוא התנדב לכיתת 'ציידים'‪ ,‬דהיינו סיירים‪ ,‬שמילאו תפקידים‬
‫נועזים למדי‪ .‬מכתבו המפורסם שכתב למפקדו אחרי שאיבד זרוע וביקש להמשיך‬
‫ולשרת את המולדת הפך לסמל הגבורה היהודית במלחמה ההיא‪ 33.‬עם זאת‪,‬‬
‫כפי שהעיד בלוצרקובסקי‪ ,‬בדרך לשבי הוא שכב מלא יאוש על סיפון האונייה‬
‫היפנית והביע סלידה עזה מהמלחמה ורגשי עלבון עקב הפגיעה המתמדת בכבוד‬
‫החיילים היהודים בפרט ובזכויות יהודי רוסיה בכלל‪ .‬הוא הרהר על כך עוד קודם‬
‫בוודאי‪ ,‬בתקופת החלמתו הארוכה בבית החולים הצבאי אחרי שאיבד את זרועו‪.‬‬
‫עובדה היא שמתחילת שביו נועדה פעילותו לקדם את מעמדם של בני דתו‪ .‬לצורך‬
‫זה הקים את ההתאחדות שבה ראה לא גוף דמוי קהילה יהודית מסורתית‪ ,‬אלא‬
‫יותר חוג נוער ציוני שבו היה פעיל בזמנו בהשפעת הקונגרס הציוני הראשון‪.‬‬
‫כשההתאחדות הפסיקה להיענות לשאיפותיו‪ ,‬החליף אותה ללא היסוס בארגון‬
‫הציוני 'בני ציון משבוים ביאפאן'‪ .‬לאכזבתו מהלך זה לא התקבל על רוב חבריו‬
‫לשבי שאולי לא ראו בו את נציגם האותנטי‪ ,‬והעמיק את הקרע עם החיילים‬

                                                 ‫‪ 3	 2‬אה"ע‪ ,‬אוסף ‪ ,IV-104‬חטיבה ‪ ,63‬דף ‪.1350‬‬
                 ‫‪‘An Episode of Port Arthur’, Israel’s Messenger, 14.7.1905, p. 114 	33‬‬
   69   70   71   72   73   74   75   76   77   78   79