Page 72 - Tel Hai Book
P. 72

‫‪  70‬דב‪-‬בער קוטלרמן‬

‫היהודים במחנה טקיישי‪ ,‬שמספרם הגיע אז ל‪ 450-‬בערך‪ .‬אולי משום כך עיכב‬
               ‫טרומפלדור את שיגור המכתב‪ ,‬ובסופו של דבר הוא לא נשלח כלל‪.‬‬

‫העימות בין הציונים לקבוצה היריבה כבר לבש באותה עת אופי גלוי‪.‬‬
‫ב‪ 17-‬באוקטובר פורסמה תוספת מיוחדת לעיתון 'דער יודעשער לעבן' ובה‬
‫ביקורת חריפה על הרוב היהודי במחנה‪' ,‬האנטי‪-‬ציוני' כלשון התוספת‪ ,‬בהקשר‬
‫של השימוש בכספי התרומות שנאספו בבית הכנסת של פורט ארתור ושהיו‬
‫אמורים להישלח בידי הסוחר חיים צימרמן‪ ,‬כפי שהוזכר קודם‪ .‬בדיון שהתקיים‬
‫ב‪ 2-‬באוקטובר בצריף מס' ‪ 42‬שבו גר טרומפלדור‪ ,‬הציעו הציונים להפנות את‬
‫הכספים להקמת בית ספר למלאכות שיוקם בתחום המושב וייקרא על שמם של‬
‫חללי פורט ארתור היהודים‪ .‬ה'אורתודוקסים' התנגדו גם להצעה זו ודרשו לממן‬
‫יד זיכרון לחללים היהודים של מלחמת רוסיה–יפן שתוקם בפורט ארתור גופא‪.‬‬
‫הציונים הציגו גישה רציונלית‪' :‬איזה שימוש יהיה ליד הזכרון בארתור הרחוקה‪,‬‬
‫הרחק מבני המשפחה והקרובים‪ ,‬למי זה אמור להזכיר את הגיבורים שנפלו?'‬
‫בתגובה טען נציג החיילים ה'אורתודוקסים' שההלכה מחייבת להקים מצבה‬
‫לחללים היהודים‪ 26.‬הציונים דחו את הטענה בגלל קשיי הביצוע וחוסר האפשרות‬
‫לאתר את מקום קבורת היהודים בפורט ארתור‪ ,‬שחלקם נטמנו בקברי אחים יחד‬
‫עם שאר החיילים‪ .‬לאור זה הוצע לכנס בית דין מיוחד בהרכב של שמונה חברים‬

                                                            ‫לבדיקת טענות הצדדים‪.‬‬
‫'בית הדין' הזה‪ ,‬הראשון מסוגו על אדמת יפן‪ ,‬אכן הוקם והדיונים בו נמשכו‬
‫שלושה ימים ברצף‪ .‬לבסוף‪ ,‬כפשרה‪ ,‬הוחלט להעביר את הכספים לאלמנות‬
‫הנופלים וילדיהם (לפי בלוצרקובסקי‪ ,‬צימרמן הודיע מאוחר יותר שמסר את‬
‫הכספים לצורכי הפצועים היהודים שלפני חזרתם לרוסיה הועברו לשנחאי וטופלו‬
‫שם)‪ .‬נראה שמאוחר יותר‪ ,‬כבר אחרי שחרורם‪ ,‬השתתפו החיילים היהודים בכל‬
‫זאת במגבית להקמת יד זיכרון לחללים העומדת עד היום הזה בבית הקברות‬
‫באיזומיוטצו‪ .‬היא הוקמה בשנת ‪ 1910‬ועל אחת מצלעותיה חרוט מגן דוד וכיתוב‬

                                    ‫עברי‪' :‬לזכרון — מאנשי הצבא משבוים ביאפאן'‪.‬‬
‫לפי כל הסימנים‪ ,‬טרומפלדור קיבל בחומרה את התנגדות החיילים‬
‫ה'אורתודוקסים' אשר‪ ,‬כלשון עיתונו‪' ,‬התרגלו ִלרצות ולעשות כל דבר מלבד מה‬
‫שיזמו הציונים'‪ .‬הוא המשיך בפעילותו הציונית וב‪ 1-‬בנובמבר אף שיגר‪ ,‬יחד עם‬
‫חבריו הקרובים‪ ,‬מכתב ליושב ראש החברה האודסאית לסיוע לחקלאים יהודים‬

                    ‫בסוריה ופלשתינה וביקש לקבל מידע על אפשרויות העלייה‪27.‬‬

‫‪ 2	 6‬על סוגיית חיוב הקמת המצבה ראו את המשנה 'מותר המת בונין לו נפש על קברו' (שקלים‪,‬‬
                                                                            ‫פרק ב‪ ,‬משנה ה)‪.‬‬

                                                 ‫‪ 2	 7‬אה"ע‪ ,‬אוסף ‪ ,IV-104‬חטיבה ‪ ,63‬דף ‪.1346‬‬
   67   68   69   70   71   72   73   74   75   76   77