Page 28 - דוד - מרועה למשיח . יאיר זקוביץ
P. 28
ה ה ת ח ל ה ה ח ס ר ה 27
מואביה )ומוצאה זה מודגש חזור והדגש( ,אשה הדבקה בחמותה שלא על מנת
לקבל פרס ,דבקה באלוהי ישראל ואף נשבעת בשמו ,וסופה שהיא זוכה
ומתברכת על ידי ה ,המעמיד מזרעה את דוד מלך ישראל .המגילה בולה היא
בבחינת תשובה לשאלת רות לבעז :״מדוע מצאתי חן בעיניך להכירני ואנכי
נוכריה״)ב,י( .תשובת בעז לשאלתה זו של רות ,״הגד הוגד לי כל אשר עשית
את חמותך אחרי מות אישך ותעזבי אביך ואמך וארץ מולדתך ותלכי אל עם
אשר לא ידעת תמול שלשום״)ב,יא( ,מעמידה אותה על מדרגה גבוהה יותר מזו
של אבי האומה אברהם ,אשר נענה לצו האלוהי ״לך לך מארצך וממולדתך
ומבית אביך״)בראשית יב,א( .אברהם נענה לצו אלוהי שהבטחה בצדו לזרע
ולירושת הארץ ,ואילו רות הלכה אחר חמותה ללא תקוה ,כפי שהיא מסיימת
ואומרת לאשה הזקנה :״באשר תמותי אמות ושם אקבר...״)א,יז( .לא מוצאה
של האשה קובע איפוא אלא מעשיה .רות המואביה הופכת להיות לאם
בישראל .ברכת יושבי השער לבעז אף משווה אותה בגלוי עם האמהות :״כרחל
וכלאה אשר בנו שתיהם את בית ישראל״)ד,יא( .רות טובה בעיני אדם ואלוהים
הנותן ברכתו לזיווג :״ויתן ה ,לה הריון״)ד,יג(.
כדי להמחיש שאכן אין מוצא האשה קובע ,מעמת המספר)בצורה סמויה( בין
רות המואביה ובין אמם של המואבים ,בתו של לוט )בראשית יט,ל־לח(.
המעשה בבנות לוט — אשר חשבו לאחר חורבן סדום ועמורה כי הן ואביהן
יחידים בעולם ולפיכך שיכרוהו ושכבו עמו לחיות ממנו זרע — הוא מהתלה
עברית מגמתית על מוצאם הבלתי מכובד של עמון ומואב ,שני העמים
הקרובים הנזכרים רבות יחדיו במקרא .הולדתם של עמים אלה כתוצאה מגילוי
עריות — בואו של לוט השיכור על בנותיו — מסבירה את האיסור החמור על
קבלתם לקהל ה) ,דברים כג,ד( .השוני בין מעשה בנות לוט למיפגש רות ובעז,
גואלה ,קרוב משפחתה של נעמי ,בגורן)רות ג( ,מתבלט על רקע הדמיון שבין
שני הסיפורים :במגילת רות מצוקת הזרע היא מצוקה ממשית; לנעמי ולכלתה
לא היתה גאולה לולא נישאה רות לבעז .לעומת זאת בבראשית יט מצוקת
הזרע היא מלאכותית .בנות לוט מניחות שלא בצדק ,כי ״איש אין בארץ לבוא
עלינו כדרך כל הארץ״)בראשית יט,לא(.
בסיפור התורה היוזמת היא הבת הבכורה ,אם מואב .היא המציעה להיבנות מן
האב והיא הראשונה המפיקה את זממה ומעודדת את אחותה לעשות כמותה.
גם בשעת קריאת השמות לילדים היא נראית מופקרת יותר ואין היא מתביישת
לקרוא לילד בשם מואב ,היינו מי שמוצאו מאב .גם בתמונת הגורן שבמגילה
האשה המבוגרת ,נעמי ,משכנעת את האשה הצעירה לעשות מעשה ,לרדת
לגורן ולשכנע את בעז לגאול אותה; וכל זאת כדי להדגיש את צניעותה וחוסר
אנוכיותה של האשה המואביה שאינה יוזמת אלא מופעלת בידי חמותה.