Page 134 - הכנרת וכל נתיבותיה / אייל מירון
P. 134
±≤¥מסלול ∑
היפות הנראות כיום במקומות אחדים בטבריה נבנו בשנים אלה כהכנה לקראת בואו
של אויבו מדמשקÆ
עם תום סדרת העימותים בין דßאהר לסולימאן עזב דßאהר את טבריה לטובת דיר חנא
והשאיר אותה בידי בנו צßולייבי Æזה הרחיב את המגדל הצפוני שבנה אביו בחומת העיר
והפך אותו למצודה רבועה שבפינותיה ארבעה מגדלים ואת שרידיה אנו רואים היוםÆ
אורכה של חומת דßאהר שנבנתה על תוואי צלבני ובתוואי חומה שבנתה דונה גרציה¨
היה כ ∞∞ ±¨μמ Æßבתוכה שולבו כ ±μמגדלים ובחנים עגולים Æבדומה לחומה שבנה בעכו¨
כך גם כאן¨ לא הייתה החומה מסיבית במיוחד Æבצפון העיר היה עובייה כ ±מ ßבלבד¨
ובדרום העיר כ ∞∑ ±Æמ Æßחומה זו נפגעה לא פעם על ידי רעידות אדמה ושיטפונות Æנוסף
לחומות נבנתה גם הסראיה ©ארמון המושל®¨ שני מסגדים ©אל גßאמע אל עומרי וגßאמע
אל בחר® Æמבנים נוספים שהוקמו בימי דßאהר בתוך העיר נהרסו ברבות השניםÆ
המצודה שלפנינו ניצבת במקום הגבוה ביותר בקו הביצורים של טבריה וגובהה היה
כ ±μמ Æßהיה זה המבנה הגדול והבולט ביותר בעיר והוא הונצח על ידי ציירים וצלמים
פעמים רבות Æכמו הרבה מהמבנים מהתקופה הדßאהרית בולט בבניין המצודה שימוש
משני באבנים מסותתות ומעוטרות שנלקחו על ידי בנאיו ממבנים קדומים יותר Æבקיר
המזרחי ©לידו נעבור עוד מעט® ניתן להבחין בחלקי עמודים עגולים התקועים בקיר
©על מנת לחזק את המבנה®¨ ובשתי אבנים ©שאינן צמודות והן הפוכות זו לזו® ועליהן
חלקי עיטור של מנורה ועיטורים נוספים Æהמסורות הטברייניות קשרו מצודה זו לימי
הצלבנים או לימי דונה גרציה ודון יוסף¨ אך למסורות אלו אין אחיזה במציאותÆ
נחזור לכביש ונמשיך לצעוד Æאנו בצדה הצפוני של המצודה Æנפנה מבטנו שמאלה¨ לצדו השני של הכביש¨
ולמולנו שער אבן שבראשו חקוק מגן דוד¨ ומתחתיו התאריך∫ תרפ¢ה Æהיה זה שער בית הספר אליאנסÆ
ממקורות מן המאה התשע עשרה עולה תמונה עגומה של החינוך בקרב הקהילה היהודית זמנים חדשים
בטבריה¨ שהיה מוזנח ובלתי מספק Æב ∏ ±∏πהקימה חברת ßכל ישראל חברים ¨ßכי¢ח¨ בחינוך
בית ספר לבנים — אליאנס Æבשנים הראשונות התמקם בית הספר בעיר העתיקה בתוך
החומות¨ ופעל תחת הנהלתו של מר הוכברג¨ שעבר לכאן לאחר שלימד שנים רבות חורבות בית ספר
במקווה ישראל Æהקהילה היהודית בטבריה הייתה כמרקחה סביב פתיחתו של בית אליאנס¨ רחוב תגßר
הספר שבו לימדו בצרפתית ובו למדו התלמידים גם חשבון וערבית נוסף על לימודי
קודש Æלמרות המהומה והחרמת חכמי ורבני הקהילה את בית הספר¨ הוא המשיך לפעול
והצטרפו אליו עוד ועוד תלמידים Æלאחר שלוש שנים פתחה כי¢ח גם בית ספר לבנותÆ
כלפיו הייתה התנגדות קטנה הרבה יותר¨ מכיוון שעד אז¨ בית הספר היחידי לבנות היה
זה של המיסיון הסקוטי¨ ובנות יהודיות למדו שם בלית בררה Æבמקביל¨ המשיכו להתקיים
בטבריה תלמודי תורה מסורתיים Æבאופן כללי למדו האשכנזים בתלמודי התורה ואילו
באליאנס למדו הספרדים וחסרי היכולת Æעם סיום מלחמת העולם הראשונה הפכה
היציאה מהחומות לזרם של ממש¨ ואליאנס העתיקו את משכנם למתחם שלפנינוÆ
התאריך חקוק בכניסה לשער החצר — תרפ¢הÆ
בית הספר העברי הראשון בטבריה נוסד לקראת סוף מלחמת העולם הראשונה ביזמתו
של אשר ארליך שהיה מורה בבית הספר בכפר תבור¨ ובהמשך מזכיר התאחדות המוסדות
בגליל Æהוא יזם את פתיחתם של שני בתי ספר — אחד לבנים ואחד לבנות — עבור ילדי
מגורשי יפו תל אביב¨ ב ∑ Ʊπ±בתי ספר אלו המשיכו לפעול ועם הזמן למדו בהם גם
ילדי טבריה Æהלימודים נערכו בחדרים שהיו פזורים בכל רחבי העיר העתיקה¨ והמורים
נאלצו לנדוד ביניהם בעקבות תלמידיהם Æב ∞≤ ±πפתח חיים מרגליות קלוורסקי את
ßקלוב פלשתינא ßשנועד לילדי כל העדות בטבריה∫ נוצרים¨ מוסלמים ויהודים Æב ≥≤±π