Page 158 - הכנרת וכל נתיבותיה / אייל מירון
P. 158

‫∏‪ ±¥‬מסלול ∏‬

‫בלב האגם∫ אלפי יהודים מושטים בסירות למקומות שונים בכנרת שם ‪ß‬מראים‪ ß‬להם‬
                                                           ‫את מקום הבאר שנגנזה‪Æ‬‬

‫מסורת מקומית זו יש לה על מה שתסמוך שכן רוב העדויות לפני המאה השש עשרה‬
‫ואף לאחריה¨ המזכירות את ‪ß‬באר מרים‪ ß‬בכנרת מתייחסות למקום בלב האגם¨ ולא על‬
‫חופיו‪ Æ‬כבר במאה השתים עשרה כתב רבי יעקב בן נתנאל הכהן∫ ‪ß‬כנרת מתוק כדבש¨ ירדן‬
‫עובר אותו¨ באר של מרים בתוכו‪ Æ‬בשעה שיזרח השמש בעצמו של יום¨ על הר הכרמל‬
‫¸כך‪ ÆÆÆ ˛°‬כמו שראיתי בעיני כתבתי‪ Æß‬רבי משה ירושלמי ©‪ ®±∑∂π‬מספר שמחלונות בית‬
‫הכנסת אבולעפיה ©שאותו זיהה עם ‪ß‬ביני עמודי‪ ß‬של רבי אמי ורבי אסי® ‪ß‬יראה הרואה‬
‫את בארה של מרים בים כנרת ושם מערבולת מים‪ Æ‬ליהודים סירות קטנות ובהן הם‬
‫יוצאים לשאוב מים מבארה של מרים‪ Æ‬אמנם כשמתקרבים לבאר אינם רואים כלום¨‬
‫ולפיכך נשאר תמיד אחד ליד החלון כדי להראות להם את הדרך ‪ ÆÆÆ‬והם שואבים וחוזרים‬
‫ואת המים האלה שותים בטבריה‪© ß‬א ‪ß‬יערי¨ מסעות ארץ ישראל¨ עמ‪ Æ®¥¥± ß‬בראשית‬
‫המאה התשע עשרה¨ תיאר הרב הנודע רבי מנחם מנדל מקמינץ את הבאר בלב הכנרת∫‬
‫‪ß‬וכיצד רואין אותה‪ ø‬כשאין רוח על הים כינרת¨ אז רואים בתוכו כמו עיגול הנעשה בעת‬

   ‫שזורקין אבן לתוך המים‪ Æ‬ואומרים שהוא בארה של מרים‪© ß‬ספר קורות העיתים®‪Æ‬‬

                                        ‫אך מדוע קבעו חז‪¢‬ל כי הבאר גנוזה בכנרת‪ø‬‬

‫מחקר מקיף שנערך בשנים האחרונות על ידי אלחנן ריינר העלה¨ שבתקופת התלמוד¨‬
‫ואולי עוד קודם לכן בתקופת הבית השני¨ רווחו בין תושבי הגליל ©לאו דווקא היהודים®‬
‫מסורות עממיות שזיהו את מרחב הגליל כארץ כנען המקראית¨ זירת אירועי התנ‪¢‬ך¨‬
‫ובעיקר האירועים המתוארים בספרי בראשית¨ דברים ויהושע‪ Æ‬האירועים של ספר‬
‫בראשית זוהו בגליל העליון ©ומכאן שמם של ‪ß‬הר כנען‪ ß‬החולש על מרחב זה¨ ‪ß‬גשר בנות‬
‫יעקב‪ ß‬על הגבול שבין כנען וחוץ לארץ¨ ‪ß‬ג‪ß‬וב יוסף‪ — ß‬הבור שלתוכו השליכו האחים את‬
‫יוסף¨ העיר צפת זוהתה עם ‪ß‬בית אל‪ ¨ß‬ועוד®‪ ª‬הגליל התחתון זוהה כאזור שאליו נכנסו בני‬
‫ישראל בהנהגת משה ויהושע לאחר נדודי המדבר‪ Æ‬ערבות מואב זוהו ממזרח לכנרת¨ הר‬
‫נבו זוהה בהר סוסיתא¨ יריחו זוהתה באזור צמח¨ הר הכרמל זוהה ברכס פורייה¨ וגניזת‬
‫באר מרים ©שכבר לא הייתה נחוצה לעם עם הגיעם לנחלתם הקבועה® אותרה‪ ÆÆÆ‬בכנרת¨‬
‫בדיוק בגבול המזרע והישימון¨ בתפר שבין ארץ כנען וחו‪¢‬ל‪ Æ‬רוב המסורות נשכחו במהלך‬
‫הדורות¨ אך חלק מן המסורות נותרו בעינן עד היום — כמו זו של באר מרים — מעין‬

           ‫‪ß‬שמורות טבע‪ ß‬ששרדו את שיני הזמן ונשמרו בפי העם ועברו מדור לדור‪Æ‬‬

‫מסורות נוספות¨ מרתקות¨ שנשכחו או שאתריהן ‪ß‬אבדו‪ ß‬במהלך הדורות¨ הן מקום‬
‫גניזת מטה אהרון בטבריה — חפץ שלפי ‪ß‬ספר זרובבל‪ ß‬מן המאה השביעית אמור‬
‫למלא תפקיד חשוב בזמן מלחמת גוג ומגוג¨ שתתרחש באזור בקעת ארבל הסמוכה‬
‫לטבריה ©‪ ª®°‬מבנה בית כנסת מונומנטאלי בטבריה שכונה ‪ß‬כנסת כלב בן יפונה‪© ß‬בנימין‬
‫מטודלה¨ סביבות ∞∑‪ ®±±‬או ‪ß‬בית הכנסת יהושע בן נון‪© ß‬פתחיה מרגנסבורג משנת ∞∏‪ª®±±‬‬
‫מסורת מוסלמית עוד מלפני התקופה הצלבנית שהראתה את קברו של יהושע בטבריה‬
‫©מפי התייר הפרסי נאצר ח‪ß‬וסרו¨ ∑‪ ¨®±∞¥‬ומסורת יהודית המראה את קברו של יהושע‬
‫בחטין ©היום — קבר נבי שועיב®‪ Æ‬במדרשים הארץ ישראליים ובמקורות יהודיים ונוצריים‬
‫נוספים ניתן ‪ß‬למשש‪ ß‬מסורות אלה ולהבחין בהן¨ ומקורות אלה — שרק ההיסטוריון‬
‫המנוסה יבחין בהם וינתח אותם¨ שהרי אין הם מופיעים בקטעי התלמוד ה‪ß‬רגילים‪ß‬‬
‫שגובשו בבתי המדרש הממסדיים של טבריה — מגלים אך טפח מעולם הדימויים‬
‫של יהודי הגליל¨ שחיפשו בתמימות במרחב שהם חיו בו את ארץ ישראל שאליה‬
‫הגיעו אבותינו והתנחלו בה‪ Æ‬כך גם ‪ß‬נולדה‪ ß‬מסורת גניזת באר מרים בכנרת¨ בגבול‬

                                     ‫הגאוגרפי — כביכול — שבין המדבר לארץ כנען‪Æ‬‬

‫מומלץ לטייל לאורך החוף בקטע מיוחד זה¨ להתרשם מהשרידים לאורכו ©כמתואר‬
   153   154   155   156   157   158   159   160   161   162   163