Page 26 - הכנרת וכל נתיבותיה / אייל מירון

‫∂‪ ±‬מסלול ‪±‬‬

‫ברמת המשפחה ניתן לראות שינויים בצורתו וגודלו של בית המגורים‪ Æ‬בהתחלה היו‬ ‫צלמיות במוזאון‬
‫מבנים בעלי מתאר מעוגל¨ קטנים יחסית¨ ששטחם הגיע עד ל ∞≥≠∞≤ מ‪¢‬ר‪ Æ‬אחר כך‬ ‫התרבות הירמוכית‬
‫הופיעו בתי מגורים בעלי מתאר מלבני¨ שגודלם הגיע ל ∞‪ ±∞∞≠μ‬מ‪¢‬ר‪ Æ‬בשלבים מתקדמים‬
‫התקופה הניאוליתית‬
‫יותר הופיעו בתי חצר¨ שגודלם הגיע לכמה מאות מטרים רבועים‪Æ‬‬ ‫©∞∞‪ μ¨∏∞∞≠π¨μ‬לפסה‪¢‬נ®¨‬
‫היא תקופת ראשית‬
‫ברמת הקהילה ניתן לראות שינויים בגודלו של הכפר‪ Æ‬המגמה הבסיסית מצביעה על‬ ‫החקלאות והתיישבות‬
‫עלייה בגודל הכפרים לאורך התקופות‪ Æ‬שטחם של הכפרים הקדומים ביותר נע בין‬ ‫הקבע בכפרים‪ Æ‬חלקה‬
‫דונם אחד עד ‪ ≤μ‬דונמים‪ Æ‬בשלבים מאוחרים יותר גדל השטח הממוצע של כל כפר¨‬ ‫הקדום מכונה ניאולית‬
‫ויישובים גדולים במיוחד הגיעו לגודל של ∞≤‪ ±‬דונמים ויותר‪ Æ‬נתונים אלו משקפים ללא‬ ‫קדם קראמי¨ משום‬
‫שהכלים שהיו נפוצים‬
‫ספק עלייה בגודל האוכלוסייה‪Æ‬‬ ‫בו עשויים צור¨ אבן גיר‬
‫ובזלת אך לא קראמיקה‪Æ‬‬
‫כאשר מאות¨ ואף אלפי אנשים החלו להתגורר יחד בכפרים¨ וכאשר התפתח‬ ‫בחלקה האחרון של‬
‫ריבוד חברתי¨ נוצרו מתחים חברתיים¨ קינאה וחשדנות¨ המביאים לניכור¨‬ ‫התקופה ©∞∞‪μ¨∏∞∞≠∂¨¥‬‬
‫הסתגרות¨ התפרקות והתפוררות חברתית‪ Æ‬זאת לעומת ציידים לקטים‬ ‫לפסה‪¢‬נ® מופיעים‬
‫החיים בקהילות קטנות ושוויוניות ומקיימים סולידריות חברתית‬ ‫לראשונה בארץ ישראל‬
‫גבוהה‪ Æ‬לפיכך החברות הניאוליתיות החלו לפתח דת ממוסדת¨ עם‬ ‫כלי חרס¨ ולפיכך‬
‫טקסים ציבוריים מפוארים ושפע של חפצי פולחן ייחודיים‪ Æ‬האתר‬ ‫היא מכונה התקופה‬
‫הניאוליתי העשיר ביותר בארץ בחפצי פולחן ואמנות הוא שער הגולן‪ Æ‬מעל‬ ‫הניאוליתית הקראמית‪Æ‬‬
‫∞∞≥ ממצאים כאלו נמצאו בו במרוצת השנים‪ Æ‬חלקם מעטרים את התצוגות‬
‫במוזאון המקומי¨ ובמוזאון ישראל¨ וחלקם הושאל למשך עשר שנים לתצוגות‬

‫מיוחדות במוזאון המטרופוליטן בניו יורק ובמוזאון הלובר בפריז‪Æ‬‬

‫המוזאון הראשון בשער הגולן נחנך בשנת ≤‪ ±πμ‬באחד המקלטים בקיבוץ¨ והיה‬
‫המוזאון הראשון בארץ לפרהיסטוריה‪ Æ‬אוצר המוזאון¨ מהקמתו ועד ליום מותו בשנת‬
‫‪ ±ππ±‬היה יהודה רות¨ שגם שימש כתב לענייני ארכאולוגיה וידיעת הארץ של עיתון‬
‫הבוקר ‪ß‬על המשמר‪ Æß‬ממצאי התצוגה נאספו במשך עשרות שנים על ידי חברי שער‬
‫הגולן שנהגו ללקט עתיקות בשדות הקיבוץ ובברכות הדגים וכך הלך ונצטבר במקום‬
‫אוסף גדול של ממצאים‪ Æ‬אוסף זה מתואר על ידי האנתרופולוג הידוע רוברט ארדרי‬
‫בספרו ‪ß‬הציווי הטריטוריאלי‪ ¨ß‬שבו הוא מדגיש את העובדה שהמוזאון נמצא רק כמה‬

‫מאות מטר מהגבול‪Æ‬‬

‫בניין המוזאון הנוכחי¨ משקיף אל האתר הקדום¨ נהר הירמוך¨ הרי הגלעד ורמת הגולן‪Æ‬‬
‫הבניין נבנה בשנות השבעים של המאה העשרים בכספי שילומים שקיבלו חברי קיבוץ‬
‫ניצולי שואה¨ ועיצוב הפנים נעשה על ידי צייר המשק יעקב ברגל‪ Æ‬הבניין והתערוכה‬
‫שופצו מחדש בשנים ≤‪ Ʊππμ≠±ππ‬הבניין מחולק לשני אגפים שפרוזדור פתוח מפריד‬
‫ביניהם‪ Æ‬בדרום נמצא משרד המוזאון והספרייה¨ ובמערב נמצא אולם התצוגה¨ ומעבר‬
‫לו חדר הרצאות¨ תצוגת וידאו¨ וכן שלושה ארונות תצוגה המציגים ממצאים מתקופת‬

‫הברונזה התיכונה א‪Æ‬‬

‫שטח התצוגה המגיע לכ ∞∞≤ מ‪¢‬ר¨ מוקדש כולו לאתר אחד ולתקופה אחת∫ היישוב‬
‫של התקופה הניאוליתית הקראמית בשער הגולן‪ Æ‬ניכנס לתוך אולם התצוגה ומולנו‬
‫נראה צילום אוויר גדול של אזור שער הגולן¨ המראה חלק מהקיבוץ¨ בניין המוזאון¨‬
‫השדות¨ נהר הירמוך ומיקום האתר הקדום‪ Æ‬בהמשך מוצג לוח כרונולוגי המחלק את‬
‫תולדות המין האנושי לשלושה שלבים מרכזיים∫ ציידים ולקטים¨ כפריים קדומים‬
‫ותושבי ערים‪ Æ‬שער הגולן מתוארך לשלב האמצעי¨ הוא תקופת הכפרים הקדומים‪Æ‬‬
‫התצוגה מאורגנת משמאל לימין¨ כשבמעגל חיצוני¨ לאורך קירות המוזאון¨ מוצגים‬
‫היבטים הקשורים בחיי היום יום¨ ואילו במרכז המוזאון חלל תצוגה פנימי ובו מוצגים‬

‫פריטי אמנות משער הגולן‪Æ‬‬

‫התצוגה פותחת במגוון כלי החרס שנתגלו באתר‪ Æ‬בכל ארון תצוגה ניתן לראות שברי‬
‫כלים ולידם גם כלי חרס שלמים‪ Æ‬בדרך כלל מוצאים בחפירות רק חרסים ©כלומר שברי‬