Page 89 - הכנרת וכל נתיבותיה / אייל מירון

‫מן הכפר אל העיר ‪∑π‬‬

‫לקריאה נוספת‬ ‫הנחת החוקרים היא כי שיר הלל זה מתאר מעבר בתוך מכלול המרחץ כשהשמות הם‬
‫שמותיהן של הברכות השונות כפי שכינו אותן בני התקופה‪ Æ‬כתובת מלכותית אחרת‬
‫א‪ ß‬שטרן ©עורך®¨‬ ‫היא כתובת שהותיר אחריו מועוויה¨ החליף המוסלמי הראשון לבית אומייה∫ ‪ß‬בימי‬
‫האנציקלופדיה החדשה‬ ‫עבדאללה מועוויה אמיר המאמינים¨ נגאל ונבנה מחדש הקליבנוס של ¸אלה˛ שכאן‬
‫לחפירות ארכיאולוגיות בארץ‬ ‫בידי עבדאללה בן אבואסמוס המושל¨ בחמישה בחודש דצמבר¨ ביום השני¨ בשנת ∂‬
‫ישראל¨ ירושלים ≤‪Ʊππ‬‬ ‫לאינדיקטיו¨ בשנת ∂≤∑ לפי מניין הקולוניה ולפי הערבים בשנת ≤‪ ¨¥‬לבריאות החולים¨‬
‫בשקידת יואנס המאגיסטראט¨ איש גדרה‪ Æß‬כתובת זו המתוארכת לשנת ≤∂∂ לסה‪¢‬נ‬
‫צ‪ ß‬אילן וא‪ ß‬אזדרכת ©עורכים®¨‬ ‫משתמשת בשלושה מניינים שהיו נהוגים בארץ באותם ימים∫ המניין הפומפיאני‬
‫ארבל¨ תל אביב ∏∏‪Ʊπ‬‬ ‫של העיר גדרה¨ המניין האדמיניסטרטיבי הנוצרי והמניין המוסלמי להג‪ß‬רה‪ Æ‬נוסף‬
‫על כך שהכתובת מתעדת את שיקום המרחץ היא גם מצביעה על אופיו המיוחד של‬
‫ז‪ ß‬ייבין¨ בית הכנסת בכורזין¨‬ ‫הממשל המוסלמי בראשית דרכו¨ שכן בתחילת הכתובת יש צלב¨ והמניין הנזכר הוא‬
‫תשס‪¢‬א ©פרסומי רשות‬ ‫גם המניין הנוצרי וגם המניין המוסלמי החדש‪ Æ‬הדבר מצביע על כך שאנשי הממשל‬
‫העתיקות ∞‪Æ®±‬‬ ‫עדיין השתייכו לממשל הנוצרי הקודם¨ בתקופה שבה טרם נוצרה תשתית ממשלתית‬

‫מוסלמית חדשה‪Æ‬‬

‫תפארתם ויכולת הריפוי של מרחצאות גדר משכו מבקרים ואולי גם ‪ß‬מנויים‪ ß‬רבים‬
‫ובהם נוצרים¨ פגנים¨ יהודים¨ שומרונים ומאוחר יותר כמובן מוסלמים‪ Æ‬עדות על‬
‫השתתפותם של יהודים וחכמיהם ברחיצה במרחצאות באה דווקא ממקור נוצרי¨ אב‬
‫הכנסייה אפיפאניוס¨ המנסה להטיל דופי במוסד הנשיאות היהודית∫ ‪ß‬ובכן הם ¸יוסף‬
‫המומר ובנו של ראש הסנהדרין בטבריה˛ הלכו פעם לגדרה למרחצאות החמים‪ Æ‬שם‬
‫מתקיימת כל שנה ושנה התכנסות חגיגית ובמשך כמה ימים באים אליה מכל מקום‬
‫אנשים הרוצים להתרחץ ולהיפטר ממחלותיהם¨ ושם גם מחבל השטן את תחבולותיו‪ÆÆÆ‬‬

‫הואיל ושם מתרחצים יחד גברים ונשים‪© ß‬אפיפאניוס¨ פאנאריון ‪Æ®≥∞∫∑μ‬‬

‫מכלול המרחצאות שלפנינו חרב ברעש הכבד הידוע במקורותינו בשם ‪ß‬רעש שמיטה‪ß‬‬
‫בשנת ‪ ∑¥π‬לסה‪¢‬נ¨ יחד עם סוסיתא¨ בית שאן¨ טבריה¨ גדרה¨ פלה וערים אחרות‪Æ‬‬

‫על גבי התל הקדום המתנשא ממערב למרחצאות¨ נחפר בעבר בית כנסת‪ Æ‬על פי הממצאים‬
‫הוא הוקם במאה החמישית לסה‪¢‬נ‪ Æ‬היו בו רצפות פסיפס צבעוניות ובשטיח הפסיפס‬
‫שלפני הבמה והגומחה שבקיר הדרומי היו צמד אריות משני צדי כתובת‪ Æ‬בבית הכנסת‬
‫התגלו ארבע כתובות בארמית שהן כולן כתובות הקדשה‪ Æ‬המעניין והחריג שבכתובות‬
‫אלו היא העובדה שהתורמים מצוינים גם בשמות המקומות שמהם הגיעו∫ ציפורי¨‬
‫אמאוס או חמת¨ ארבל¨ כפר נחום וכפר עקביא‪ Æ‬בניגוד לכתובת שברצפת הפסיפס של‬
‫בית אלפא שבה מצוין כי תושבי הכפר אספו את הכסף לבניית בית הכנסת¨ הרי שכאן‬
‫ב‪ß‬ספא‪ ß‬הבין לאומי הזה¨ התנדבו עשירים יהודים מכפרי הסביבה ואולי אף רחוק יותר¨‬
‫לתרום כסף להקמת בית כנסת כדי שיהיה ל‪ß‬מבריאים‪ ß‬היהודים¨ מקום להתפלל בו‪ Æ‬וכך‬
‫אומרת אחת הכתובות∫ ‪ß‬וזכור לטוב רב תנחום הלוי בן חליפה¨ שנתן טרימיסיס אחד‪Æ‬‬
‫וזכור לטוב ילדו של סיסיפוס איש ציפורי¨ ואדון פטריק איש כפר עקביא ויוסי בן דוסתי‬
‫שמכפר נחום¨ שנתנו שלושתם שלושה גרמין‪ ª‬מלך העולם ייתן ברכתו במעשיהם‪ Æ‬אמן‬
‫אמן סלה שלום‪ Æ‬וזכור לטוב יודן האדריכל מאמאוס שנתן שלושה גרמין‪ Æ‬וזכורים לטוב‬

‫בני ארבל שנתנו את מחירם‪ Æ‬מלך העולם יתן ברכתו במעשיהם‪ Æ‬אמן אמן סלה‪Æß‬‬