Page 136 - מרד בר כוכבא, העדות הארכאולוגית / חנן אשל בועז זיסו

‫‪134‬‬

‫מתכת‪ ,‬וזה הוחתם בידי העדים‪ .‬אם התעורר ספק במהימנותו של העותק החיצוני‪,‬‬ ‫‪W. Eck, Rom herausfordern: Bar Kochba im Kampf gegen das 3 4‬‬
‫הגלוי‪ ,‬היו שוברים את החותמות ומשווים אותו לעותק הפנימי‪.‬‬ ‫‪Imperium Romanum. Das Bild des Bar-Kochba Aufstandes im‬‬
‫‪Spiegel der neuen epigraphischen Überlieferung, Rome 2007,‬‬
‫בחינת מספר דיפלומות שנתגלו בשנים האחרונות מלמדת על אבדות קשות שספג‬
‫הצבא הרומי ועל הצורך הדחוף למלא את השורות תוך כדי המלחמה‪ .‬הדיפלומות‬ ‫‪pp. 30-39‬‬
‫שייכות לחיילים שהשלימו עשרים וחמש (ובמקרים אחדים עשרים ושש) שנות‬ ‫‪ 3 5‬לדיון מפורט והצגת מלוא הממצא בטבלאות מסכמות‬
‫שירות ושוחררו בשנת ‪ 160‬לסה”נ‪ .‬ורנר אק בחן בשתים עשרה דיפלומות שהוענקו‬
‫לחיילי הצי במיסנום שבאיטליה בשנת ‪ .160‬הוא עמד על כך כי שורות הצי נתרוקנו‬ ‫ראו‪ :‬אק וכותן‪ ,‬השלכות‪.‬‬
‫בשנת ‪ 134/133‬משום שמאות חיילים הועברו ליהודה כדי למלא את שורות הלגיון‬ ‫‪ 36‬לגישה מתנגדת ראו‪ :‬מ' מור‪' ,‬עוצמתו והיקפו של מרד בר‬
‫העשירי‪ ,‬ואולי גם את שורות הלגיון השני‪ .‬כדי למלא את שורות חיילי הצי נקט הפיקוד‬ ‫כוכבא‪ :‬עיון מחודש'‪ ,‬מ' מור‪ ,‬ג' פסטור‪ ,‬י' רונן וי' אשכנזי‬
‫הרומי גיוס כפוי והמוני‪ 34.‬על מצב החירום מלמדות ארבע דיפלומות שנתגלו בשנים‬ ‫(עורכים)‪ ,‬לאוריאל‪ :‬מחקרים בתולדות ישראל בעת‬
‫האחרונות — בחפירות שוד‪ .‬הדיפלומות הוענקו בשנת ‪ ,160‬בתום שירות של עשרים‬ ‫העתיקה‪ ,‬מוגשים לאוריאל רפפורט‪ ,‬ירושלים תשס"ו‪,‬‬
‫וחמש שנים לארבעה חיילים מחילות העזר שמוצאם מערים שכנות בפרובינקיה‬
‫עמ' ‪.84-57‬‬
‫ליקיה־פמפיליה (דרום אנטוליה)‪ ,‬אשר שירתו ביהודה‪/‬סוריה־פלסטינה‪35.‬‬ ‫‪ 3 7‬אק‪ ,‬מרד; אק ופרסטר‪ ,‬שער ניצחון‪.‬‬
‫אק וחנה כותן טענו כי אין זה סביר שבפרק זמן קצר בשנת ‪ 135‬התנדבו אנשים‬
‫צעירים החיים בערים סמוכות בדרום אנטוליה לשרת בצבא שזה עתה ספג מפלות‬
‫בפרובינקיה סמוכה‪ .‬אק וכותן הראו שכל היחידות ששירתו בפרובינקיה בשנה זו‬
‫נזכרות בארבעת הדיפלומות הנדונות‪ ,‬ומאחר שקונסטיטוטיו זה חל על כל היחידות‬
‫ששירתו בפרובינקיה‪ ,‬יוצא שבכולן היו חיילים שגויסו בשנת ‪ 135‬והשתחררו בשנת‬
‫‪ .160‬חוקרים מניחים ששרדו שליש האחוז עד אחוז אחד מכלל הדיפלומות שניתנו‬
‫לחיילי הצבא הרומי‪ .‬אק וכותן טענו‪ ,‬שארבע הדיפלומות הנדונות מייצגות למעשה‬
‫ארבע מאות עד שמונה מאות דיפלומות שניתנו בשנת ‪ 160‬לווטרנים מחיל העזר‬
‫שהשלימו עשרים וחמש שנות שירות בסוריה־פלשתינה‪ .‬זאת ועוד‪ :‬החוקרים הראו‬
‫שלא כל החיילים שגויסו בשנת ‪ 135‬נשארו בחיים עד שנת ‪ .160‬היה סיכוי של‬
‫חמישים עד שישים אחוז שחייל ישרוד עד מועד שחרורו ויקבל את הדיפלומה‬
‫המיוחלת‪ .‬יוצא אפוא שבשנת ‪ 135‬גויסו ונשלחו לזירת המרד שמונה מאות עד אלף‬

‫שש מאות טירונים‪36.‬‬
‫מספרים אלה מלמדים על האבדות הכבדות שספגו יחידות העזר בראשית המרד‬
‫ביהודה‪ ,‬לפני הגיוסים הכפויים שנערכו בדרום אנטוליה בשנים ‪ .135–134‬הצורך‬
‫בגיוס טירונים רבים כדי למלא את מצבת יחידות חיל העזר חורג בהרבה מעבר‬
‫לתחלופה השנתית הנחוצה כדי לפצות על מוות טבעי או על שחרור לאחר עשרים‬

‫וחמש שנות שירות‪.‬‬
‫עדותן של הדיפלומות מצטרפת לנתונים העולים מכתובות שנתגלו בכמה מקומות‬
‫ברחבי האימפריה‪ ,‬כמו איטליה‪ ,‬דלמטיה ואסיה הקטנה‪ .‬בחינת כלל הנתונים‬
‫הובילה את אק להערכת גודל האתגר שניצב לפני הצבא הרומי‪ .‬הוא הסיק שמצב‬
‫החירום והיקף האבדות אילצו את הפיקוד הרומי לבצע גיוסים באיטליה עצמה‬
‫כדי למלא את שורות הצבא‪ .‬כפי שהראינו לעיל‪ ,‬ייתכן שהקיסר עצמו‪ ,‬יחד עם‬
‫טובי המפקדים שהועברו ליהודה מפרובינקיות אחרות‪ ,‬ומושלי פרובינקיות שכנות‪,‬‬
‫עסקו בפעולות הדיכוי‪ 37.‬היקף האבדות בקרב הרומאים נזכר כאמור בקיצור בדברי‬
‫קסיוס דיו‪‘ :‬ברם‪ ,‬גם רומאים רבים נפלו במלחמה הזאת‪ ,‬לכן לא השתמש הדריאנוס‬
‫בכותבו לסנאט בפתיחה המקובלת אצל קיסרים — אם אתם ובניכם בריאים מוטב‪,‬‬

‫אני והצבא בריאים’‪.‬‬