Page 133 - מרד בר כוכבא, העדות הארכאולוגית / חנן אשל בועז זיסו
P. 133
131
16שטרן ,מחברים ,עמ' G.W. Bowersock, ‘A Roman ;177–176 היה עצום .דומה שכוח זה מנה יותר מ־ 50,000חיילים .אנו מעריכים שצבאו של
Perspective of the Bar Kochba War’, W.S. Green (ed.), בר כוכבא היה קטן יותר ,אך יש לשער שגם צבא המורדים מנה עשרות אלפי
Approaches to Ancient Judaism, vol. II (Brown Judaic Studies, 9), חיילים .קשה להעריך את שיעור האבדות של הרומאים במהלך המלחמה .נוסף
על דברי קסיוס דיו ,שלרומאים נגרמו אבדות ניכרות ולכן לא פתח הדריאנוס את
Michigan 1980, pp. 131-141 דיווחו לסנט בנוסחה ‘אני והצבא בריאים’ ,ציין פרונטו ( ,)Frontoהנואם המפורסם
17אבי־יונה ,פרובינקיה ,עמ' .212 מימי הקיסר מרקוס אורליוס ,באחד מנאומיו את מספרם הרב של החיילים שנהרגו
בימי הדריאנוס בידי היהודים .הוא השווה את מספר הנפגעים ביהודה לנפגעים
1 8שירר ,ההיסטוריה ,עמ' .549
19אפלבאום ,טיניוס רופוס. במלחמה בבריטניה ,שבעטיה הוקמה חומת הדריאנוס16.
קווינטוס טיניוס רופוס ( )Q. Tineius Rufusנתמנה לנציב יהודה בשנת 130לסה”נ.
20סמולווד ,היהודים ,עמ' .550 לפני כן ,בשנת 127לסה”נ הוא היה קונסול 17.בעת נציבותו פרץ המרד .לא ידוע
D. Atkinson, ‘The Governors of Britain from Claudius to 2 1 עליו דבר לאחר שירותו ביהודה .קסיוס דיו ציין שבמהלך המרד מינה הדריאנוס
את נציב בריטניה יוליוס סוורוס ( ,)Sextus Julius Severusלמפקד הכוחות הרומיים
Diocletian’, JRS, 12 (1922), p. 66 בארץ־ישראל ,והלה הצליח במלחמה זהירה וממושכת לדכא את המרד .מן
2 2אפלבאום ,טיניוס רופוס.
הכתובות עולה שהוא נתמנה לנציב יהודה ולנציב סוריה.
23סיים ,מסעות ,עמ' .167–165 במקורות חז”ל סוורוס אינו נזכר והגזרה על המילה מיוחסת לרופוס וכן הוצאתו
להורג של רבי עקיבא 18.אם הגזרה על המילה הייתה אחת הסיבות למרד ,ייתכן
שרבי עקיבא הוצא להורג בתחילתו ולפני שסוורוס הגיע מבריטניה .גם אבות
הכנסייה מזכירים רק את רופוס .אוסביוס ציין שרופוס הרג המון יהודים והפקיע
את אדמותיהם בעקבות המלחמה (תולדות הכנסייה ד .)6 ,מכיוון שאין מקור היסטורי
המזכיר גם את רופוס וגם את סוורוס מתעוררים קשיים בניסיון לבחון את
האירועים הקשורים לשני אנשים אלו בהקשר היסטורי 19.מכיוון שאבות הכנסייה
ציינו שרופוס פעל בסוף המלחמה ,היו חוקרים שהציעו שהוא נשאר ביהודה
כמפקד הלגיון העשירי גם כשנתמנה סוורוס למפקד העליון של הצבא הרומי
בארץ־ישראל 20.אבל מכיוון שרופוס היה בעל דרגה קונסולרית ,קשה להניח שהוא
נשאר ביהודה והוכפף לסוורוס .נשאלות אפוא השאלות :מתי הגיע סוורוס לארץ־
ישראל? מה עלה בגורלו של רופוס? מה אפשר ללמוד מזה שאבות הכנסייה ייחסו
לו מעשים שאירעו ככל הנראה בסוף המלחמה?
מכתובת שנתגלתה בבריטניה עולה שבאפריל 135לסה”נ משל בבריטניה הנציב
שהחליף את סוורוס .לפיכך יש להניח שסוורוס הגיע לארץ־ישראל בסוף שנת 134
לסה”נ או בתחילת שנת 21.135ייתכן שסוורוס בא ליהודה והחליף את הדריאנוס
שהיה חייב לעזוב את האזור .לפי שחזור זה ,דומה שבתחילת המרד עמד רופוס
בראש הכוחות הרומיים בארץ־ישראל .אין לבטל את האפשרות שרופוס נהרג
במלחמה או שמת במהלכה ממחלה .אם נניח שלאוסביוס היו ידיעות היסטוריות
טובות על מעשיו של רופוס ,אפשר שהוא נחל הצלחות מסוימות בתחילת
המלחמה 22.הדריאנוס שהה באתונה בחורף 132לסה”נ ,ושם שמע על המרד
ביהודה ,והוא חזר לרומא רק במאי 134לסה”נ .דומה אפוא שהקיסר חזר לארץ־
ישראל ולקח לידיו את ניהול המערכה במהלך שנת 133לסה”נ 23.סביר לשער
שכאשר החליט הקיסר שעליו לחזור לרומא ,הוא פקד על יוליוס סוורוס לעזוב את
בריטניה ולקבל לידיו את הפיקוד על הכוחות הרומיים ששהו בארץ־ישראל.
ראיות אחדות מאששות את ההשערה שהדריאנוס שהה בארץ במהלך המלחמה:
(א) קנטוריון בכיר מהמשמר הפרטוריאני ( )Praetorian Guardהצמוד לקיסר ,זכה
לאותות על שירותו במלחמה; סביר מאוד להניח שהקנטוריון שהה ביהודה יחד
