Page 130 - מרד בר כוכבא, העדות הארכאולוגית / חנן אשל בועז זיסו
P. 130

‫‪128‬‬

‫פרק שנים עשר | הצבא הרומי במהלך המלחמה‬

‫בתקציר דברי קסיוס דיו נמסרו על מלחמתו של הצבא הרומי במורדים הדברים‬                ‫תרגום בנימין איזק‪ ,‬אצל אופנהיימר‪ ,‬מרד‪ ,‬עמ' ‪.19 ,17‬‬               ‫	‪1‬‬
                                                                           ‫האלה‪:‬‬                        ‫ראו‪ :‬שטרן‪ ,‬מחברים‪ ,‬עמ' ‪.393–391‬‬            ‫	‪2‬‬

‫אז שלח אליהם הדריאנוס נגד היהודים את המעולים שבמצביאיו — ובראשם‬                   ‫לסקירה מצויינת על הצבא הרומי תוך התמקדות בצבא‬                    ‫	‪3‬‬
‫יוליוס סוורוס שנשלח מבריטניה‪ ,‬שם שימש כמושל — נגד היהודים‪ .‬הוא לא העז‬             ‫הרומי ביהודה בפרק הזמן הנדון‪ ,‬ראו‪ :‬י' שצמן‪' ,‬הצבא‬
‫בשום מקום להתמודד איתם פנים אל פנים מפני שראה את מספרם הגדול ואת‬                  ‫הרומי ומרידות היהודים'‪ ,‬א' רפפורט (עורך)‪ ,‬יהודה‬                   ‫	‬
‫נואשּותם‪ .‬הודות למספר הגדול של חייליו ושל מפקדי המשנה שלו‪ ,‬הוא לכד‬                ‫ורומא — מרידות היהודים‪ ,‬ירושלים תשמ"ג‪ ,‬עמ' ‪329-‬‬                  ‫‪	4‬‬
‫אותם יחידֹות יחידֹות‪ ,‬וכיתר את קווי האספקה ומנע אותה‪ .‬על־ידי כך הוא היה‬           ‫‪ ;263‬וכן ‪L.J.F. Keppie, The Making of the Roman Army: From‬‬
‫מסוגל לאט לאט ובהסתכנות מועטת‪ ,‬לעייפם‪ ,‬להחלישם ולהשמידם‪ .‬למעשה‬                    ‫‪ .Republic to Empire, London 1984‬ראו דיון מעודכן‪ ,‬אצל‪:‬‬
‫רק מתי־מעט מהם ניצלו‪ .‬חמישים ממצודותיהם העיקריות‪ ,‬ותשע מאות שמונים‬
‫וחמישה מכפריהם החשובים ביותר נחרבו‪ .‬חמש מאות ושמונים אלף איש נהרגו‬                     ‫‪W. Eck, Rom und Judaea, Tübingen 2007, pp. 105-155‬‬
‫בהתקפות ובקרבות‪ ,‬ואילו את מספר המתים מרעב‪ ,‬ממגפה ומאש — לא ניתן היה‬               ‫יש חוקרים הטוענים שבכל ראיה אפיגרפית המעידה‬
‫לברר‪ ...‬ברם‪ ,‬גם רומאים רבים נפלו במלחמה הזאת‪ ,‬לכן לא השתמש הדריאנוס‬               ‫שלגיון מסוים השתתף בדיכוי מרד בר כוכבא‪ ,‬יש לשער‬
‫בכותבו ל ֶס ַנט בפתיחה המקובלת אצל הקיסרים — אם אתם ובנכם בריאים מוטב‪,‬‬            ‫שהכוונה ללגיון כולו‪ .‬לעומתם יש חוקרים הממעטים‬
                                                                                  ‫במספר החיילים הרומים שנשלחו לארץ־ישראל‪,‬‬
                                                          ‫אני והצבא בריאים‪1.‬‬      ‫וטוענים שכמעט בכל המקרים מדובר רק בחלק קטן של‬
‫מכיוון שאין בידינו רשימה של הכוחות הרומיים שהשתתפו בדיכוי מרד בר כוכבא‪,‬‬           ‫הלגיון‪ .‬לגישה המקסימליסטית ראו‪ :‬אפלבאום‪ ,‬הקדמות‪,‬‬
‫מקורות אפיגרפיים‪ ,‬כגון כתובות קבורה‪ ,‬כתובות הנצחה‪ ,‬אבני מיל ודיפלומות‬             ‫עמ' ‪ ,49–44 ,27–25‬ולעומתו‪M. Mor, ‘The Roman Legions :‬‬
‫מאפשרים לנסות ולשחזר את היקף הכוחות הרומיים שנלחמו בארץ־ישראל‬                     ‫‪and the Bar-Kokhba Revolt (132-135 A.D.)’, H. Vetter and‬‬
‫במלחמת בר כוכבא‪ .‬במאה השנייה לסה”נ הצבא הרומי היה מחולק ללגיונות‪,‬‬                 ‫‪M. Kandler (eds.), Akten des 14 Internationalen Limeskongresses‬‬
‫שהיו מורכבים מחיל רגלים כבד ומיחידות עזר של פרשים וקשתים‪ .‬לגיון בעצמה‬
‫מלאה מנה כששת אלפים חיילים‪ ,‬ואילו יחידות העזר היו לעתים של שמונה מאות‬                          ‫‪1986 in Carnuntum, I, Wien 1990, pp. 163-175‬‬
‫חמישים חיילים ולעתים של ארבע מאות ושמונים חיילים‪ 2.‬בפתיחת הדיון נדגיש‪,‬‬            ‫אבי־יונה‪ ,‬פרובינקיה‪ ,‬עמ' ‪B.H. Isaac and I. Roll, ;213–209‬‬
‫שעל סמך כתובות קשה לקבוע אם כל הלגיון הנזכר בכתובת השתתף במלחמה‪ ,‬או‬               ‫‪‘Judaea in the Early Years of Hadrian's Reign’, Latomus, 38‬‬
‫שמא רק יחידה מסוימת מתוך הלגיון (‪ )vexillatio‬נשלחה למלחמה בארץ־ישראל‪3.‬‬
‫לאחר חורבן ירושלים בשנת ‪ 70‬לסה”נ הושאר הלגיון העשירי (‪ )Fretensis‬ביהודה‪.‬‬                                                 ‫‪(1979), pp. 54-66‬‬
‫בתאריך כלשהו לפני שנת ‪ 120‬לסה”נ הפכה יהודה לפרובינקיה קונסולרית שחנו‬
‫בה דרך קבע שני לגיונות‪ 4.‬הלגיון שנוסף תחילה על הלגיון העשירי היה הלגיון‬
   125   126   127   128   129   130   131   132   133   134   135