Page 44 - מרד בר כוכבא, העדות הארכאולוגית / חנן אשל בועז זיסו
P. 44

‫‪42‬‬

           ‫ההכנות למרד‬                                                            ‫פרק רביעי |‬
‫ותופעת מערכות המסתור‬

‫על כך שיהודי ארץ־ישראל התכוננו למלחמה לפני שפרץ מרד בר כוכבא פרץ‪ ,‬אנו‬             ‫איור ‪ :67‬חתכים מפורטים שהכין רא"ס מקאליסטר‬
‫למדים הן מעדותו של קסיוס דיו והן מתופעת מערכות המסתור שתתואר להלן‪.‬‬                             ‫במערכת המסתור הגדולה בתל עזקה‬

                                                                ‫לדברי קסיוס דיו‪:‬‬  ‫בעקבות תרגומו של ב' איזק‪ ,‬אצל אופנהיימר‪ ,‬מרד‪ ,‬עמ'‬         ‫‪	1‬‬
‫הם [היהודים] הכינו בצורה לא הולמת את כלי הנשק שהטילו עליהם לייצר‬                                  ‫‪ ;12‬ראו גם שטרן‪ ,‬מחברים‪ ,‬עמ' ‪.393–390‬‬     ‫‪	2‬‬
‫כדי שהם יוכלו להשתמש בהם לאחר שייפסלו על ידי הרומאים‪ .‬כשהדריאנוס‬
‫התרחק‪ ,‬מרדו בו היהודים בגלוי‪ .‬היהודים לא העזו להסתכן במערכה חזיתית‬                ‫ראו למשל‪M. Gihon and M. Vitale, ‘Arrow Heads from :‬‬       ‫	‪3‬‬
‫עם הרומאים‪ .‬הם תפסו את המקומות הנוחים של הארץ וחיזקו אותם במחילות‬                 ‫‪ ;Horvat ‘Eqed’, IEJ, 41 (1991), pp. 242-257‬שטיבל‪ ,‬ציוד‬   ‫‪	4‬‬
‫ובחומות‪ ,‬כדי שישמשו להם כמקלטים בעת מצוקה וגם כדי שיוכלו לנוע בחשאי‪,‬‬
‫אלה לקראת אלה‪ ,‬מתחת לפני הקרקע‪ .‬הם קדחו פירים אל הדרכים התת־‬                                                                        ‫צבאי‪.‬‬
                                                                                  ‫בליס ומקאליסטר‪ ,‬חפירות‪ ,‬עמ' ‪ ;270–254 ,213–204‬קלונר‬
                                      ‫קרקעיות‪ ,‬כדי שייקלטו בהם אוויר ואור‪1.‬‬
‫אין בידנו ממצאים ארכאולוגיים לאשר את תיאורו של קסיוס דיו על ייצור כלי נשק‬                             ‫וטפר‪ ,‬מערכות המסתור‪ ,‬עמ' ‪.36–30‬‬
‫פגומים‪ ,‬אבל יצוין שכלי הנשק שנחשפו באתרים ששימשו את המורדים היהודים‬                                       ‫צפריר וזיסו‪ ,‬עין ערוב‪ ,‬עמ' ‪.36–7‬‬
‫הם בדרך כלל אותם כלי הנשק שהיו בשימוש הצבא הרומי‪ 2.‬לעומת זאת‪ ,‬תופעת‬

                  ‫מערכות המסתור מאשרת את מהימנות התיאור של קסיוס דיו‪.‬‬

                    ‫מערכות המסתור והיישוב הכפרי בארץ יהודה‬

‫במרחבי ארץ־ישראל ובייחוד בשפלת יהודה נהגו לחצוב בעת העתיקה חללים‬
‫תת־קרקעיים‪ ,‬ואלה היו חלק מהתשתית הכלכלית־הפיזית של היישובים‪ .‬חציבתם‬
‫השתכללה בתקופה ההלניסטית ובתקופה הרומית הקדומה‪ .‬באתרים עתיקים‬
‫ברחבי הארץ ובייחוד בשפלת יהודה התגלו מתקנים תת־קרקעיים חצובים שיצאו‬
‫מכלל שימוש בשעה שחוברו ברשת מסועפת של מחילות צרות ומפותלות‪,‬‬
‫היוצרות מעין מבוך חצוב מתחת למבנים ביישובים הקדומים‪ .‬מערכות כאלה‬
‫נסקרו ותועדו לראשונה בשלהי המאה התשע עשרה ובראשית המאה העשרים‬
‫בידי מקאליסטר במהלך חפירות ארכאולוגיות ב ִתלי השפלה כמו תל עזקה (איור‬
‫‪ ,)67‬חורבת אל־עין (איור ‪ )68‬ותל גזר‪ .‬בעת ההיא עדיין לא הובנה מהות התגלית‬

                                                         ‫בזיקה למרד בר כוכבא‪3.‬‬
‫מחקר המערכות התחדש בשנות השבעים של המאה העשרים עם חפירות יורם‬
‫צפריר בעין ערוב‪ 4,‬ועם גילוי מערכות מסתור בדרום שפלת יהודה בידי דוד אלון‪,‬‬
   39   40   41   42   43   44   45   46   47   48   49