Page 379 - שלמה מלכו, חייו ומותו של משיח בן יוסף / מוטי בנמלך
P. 379
נספח א 377
בשבתו דבר יום ביומו ,וזה דרכי עד נסיעתי משם מפחד מי המבול כאשר צויתי .ובימים
ההם שמעתי אומרים שבא השר ד"וד לאיטאליא"ה וגם עליו עבר כוס הלשונות מרשע בני
עמנו ,והיה בדעתי כי כראותי פניו ואלפני בינה ,והיה חלוף הדברים כי הוא שאל ממני.
ואין אני מאמין הדבר אלא שהוא חכם גדול ,ומה שהוא אומר שאינו יודע תורה וחכמה
הוא כדי לגנוב דעת הבריות ,וגם ליראות אך אני מתנהג עמו .ובהיות כונתי כך אני תמיד
אצלו כעבד לפני רבו .ובהיותי בוינ"יציא"ה ,שהלכתי לשם לדבר עם בעל הדפוס להדפיס
לי דברי' נוראי' ועמוקי' מסתרי תורתנו הקדושה לזכות כל ההוגה בם ,היה שם איש בליעל
והיה בעיני כאיש אמונים ושמו יעקב מאנטי"ן יצ"ו והוא רופא אליל כלו .והיה לו ריב עם
רופא אחד בן איש אפרתי ושמו אליהו ,ורציתי לעשות שלום ביניהם ולא רצה ,והיה דעתו
ללכת בבצר"ה ולא הנחתיו באמרי לו כי קרוב יום אידם ממי המבול ,והלך לעיר אחרת
באומרו שאינו רוצה לעמוד בארץ עם אויביו ,ובראותו כי היה לי אהבה עם הרופא הנזכר
נהפך עלי לאויב .ובין כך המבול היה על ארץ בצר"ה ,והיו אומרים לו :מדוע אתה משלם
רעה תחת טובה? והשיב :כי החכמה ההיא כחכמת החרטומים .ועשה לי כמה וכמה הלשנות
לפני השררה לקיים מאמר ז"ל“ :כפא דחק נגרא בגויה נשרף לחרדלא" ,כי לולי ה' עזרתה
לי כמעט היו עושים לי רעה .ועל ידי יהודים נתנו לי סם המות ,וגם מזה הצילני ה' .ואחר
שנתראפתי הלכתי לבצר"ה לראות הככבים ורתותם וקודם בואם הגדתי הכל לאפיפי"ור
ולקצת החשמנים מגדולי החצר כתוב על ספר וגם כתבתי למלך פורטוגאל [ 4ע"ב בכת"י
קויפמן (בכתב היד יש טעות במספור ודף 5מוספר כ– ])4ע"י האי"נבאשאט"ור שלו כי
דברתי עמו בחדרו .ואחר שבא הרעש תמהו מאד ,ויאמר אלי האי"נבאשאט"ור ההוא :אם
היה יודע המלך קודם נסיעתך מפ"ורטוג"אל שאתה כל כך חכם היה נותן לך רשות להתנהג
באיזה דת שתרצה .ובכל יום ויום הוא וכל עבדיו היו עושים לי כבוד גדול בביתו ולפני
הא"פיפי"ור .והחשמונים עשו להם כתות וכתות ָחבֹורות ָחבֹורות בראותם הכבוד שעשה לי
הא"פיפי"ור ,מהם אומרים יהרג שהוא חייב מיתה על שהיה מזלזל המים הזדונים שעברו
עליו מ"פורטוג"אל ,ומהם אומרים אל יהרג שהוא חכם גדול והגיד לנו העתידות ,והיו
מכבדים אותי בפני המון העם בדבריהם ובפעולותם .והקול נשמע מאותו הרשע המלשין
יעקב מאנטין בוי"ניציא"ה ויאמר ליהודים אשר היו שם :עתה אקום ואלכה לבצר"ה לרדוף
אחרי האיש יהודי אשר שמו שלמה להרע לו עד אשר יחזור לסורו או ישרף באש .ויבא המ"ן
לעיר בצר"ה והלך בראשונה לבית האי"נבשאט"ור מפ"ורט"וגאל ואמר לו :למה אתה לא
תקנא לכבוד המלך אדוניך על דברי זה האיש העומד בחצר האפיפיור שהיה סופר בבית
המלך כאחד ממשרתיו ועתה הוא יהודי? וישב לו האינ"בשאט"ור :אין זה דרכנו ולא יעשה
כן במקומנו להיות הולך רכיל מלשני בסתר רק לאיש כמוך רשע .ויצא מעם פניו בבושה
וכלימה ,והלך לפני השופטים יודעי דת ודין בקול קול יעק"ב והידים ידי עשו להרע בכל
מאמצי כחו .ויענו השופטים לאמר :לא נוכל לעשות מאומה בלי עדים ,אם יש לאל ידיך
להביא עדים כל חפציך נשלים .ויצא יצא ושוב לבקש עדים מהגוים מפוטוגאל אשר נמצאו
אז בבצרה לדעת מאתם אם הם מכירים אותי ,ויגע ומצא עדים והביאם לבית דין וכתבו
שטנה עלי לחייבני במשפט ,ויקראוני [ 5ע"א בכת"י קויפמן (מסומן כ– 4ע"א)] לפניהם
