Page 24 - כשהצבא החליף מדיו
P. 24
כשהצבא החליף מדיו
תרגל נחיתה ואזרחים בריטים קיבלו הוראה לעזוב את שטח המדינה .בן־גוריון
וצמרת צה"ל חששו שהבריטים מכינים מתקפה והמטכ"ל הכין תכנית מבצע
שנשא את השם ‘יפת‘ — מילת הקוד שהייתה נהוגה ב‘הגנה‘ לבריטים — ותכנית
מיוחדת לסיכול נחיתה מהים ושמה ‘יונה‘ .רק בסוף ינואר ,1949כאשר הכירה
בריטניה בישראל דה־פקטו ,נרגעו הרוחות והסכנה התפוגגה2.
בפברואר ובמרס 1949עורר המשבר במגעים הדיפלומטיים עם הירדנים
את האפשרות שצה"ל ייקרא לכבוש בכוח את שולי השומרון ואת נחל עירון,
שטחים שישראל דרשה תמורת הסכמתה לשליטה ירדנית על הגדה המערבית
עם צאת חיל המשלוח העירקי מהאזור ,צעד שהיה משנה באורח חד־צדדי את
הסכם הפסקת האש שנחתם בסתיו עם ממלכת עבר הירדן .במבצע ‘שן־תחת־
שן‘ (שת"ש) ,שתוכנן ועמד להתבצע כאשר יחידות צה"ל כבר היו ערוכות מול
נקודות הפריצה ,היו אמורות להיות מעורבות ארבע חטיבות צה"ל .גם במבצע
שכונה ‘אורן‘ ,שתוכנן לכיבוש הגולן לנוכח הסירוב הסורי לסגת מכיבושיו באזור
משמר הירדן ,עמדו להשתתף מספר חטיבות .לנוכח כל אלה התקשה המטכ"ל
להסכים לצמצום קיצוני בהיקף המגויסים ובמספר החטיבות שעמדו לרשותו.
אף על פי כן הוחל בהדרגה באביב תש"ט לשחרר חיילים ולפרק מספר
מסגרות לחימה .שחרורים מטעמים אישיים ומטעמים כלכליים החלו כבר בסתיו
תש"ח 3.בנובמבר הואט במידה ניכרת גיוס הנשים לצה"ל ,ובראשית החורף החלו
משתחררים בעלי משפחות וחיילים מבוגרים .ב־ 5.1.1949הורה שר הביטחון
לרמטכ"ל לשחרר את ‘כל הטוראים מבני שלושים ומעלה שיש להם שני ילדים.
כל הנשים בנות 25שנה ומעלה ,כל הטוראים מבני שלושים מסוג בריאות
נמוך ואת כל הסמלים והקצינים משלושת הסוגים הנ"ל ,שוועדת מיון תמצא
לפרטים נוספים על המשבר הזה ראו מ‘ בר־און ,מכל ממלכות הגויים :יחסי ישראל 2
ובריטניה הגדולה בעשור הראשון לאחר תום תקופת המנדט ,1958-1948 ,יד יצחק בן־ 3
צבי ,ירושלים ,2006עמ‘ .49-43
עם תחילת קטיף ההדרים בסתיו ,1948שוחררו או קיבלו חופשה מיוחדת מאות חיילים
שנדרשו לעבודות הקטיף .עשרה אחוזים מחיילי גדוד 55של חטיבת גבעתי ,תושבי שפלת
יהודה ,שפעלו בתחום זה לפני גיוסם ,שוחררו בסוף אוקטובר ובראשית נובמבר .1948ראו מ‘
בר־און ,גבעתי כמו כולם :קורות גדוד 55במלחמת העצמאות ,המרכז לחקר כוח המגן על
שם ישראל גלילי ,רמת אפעל ( 2009להלן :בר־און ,גבעתי כמו כולם) ,עמ‘ .197בקיץ 1948
שוחררו גם מספר קבוצות הכשרה ,שהקימו יישובים חדשים בעיצמוה של המלחמה .על פרשה
זו ראו אצל א‘ שירן ,נקודות עוז :מדיניות ההתיישבות בזיקה ליעדים פוליטיים וביטחוניים
בטרם המדינה וראשיתה ,משרד הביטחון ,תל אביב ( 1998להלן :שירן ,נקודות עוז).
[]22