Page 25 - כשהצבא החליף מדיו

‫לאוהליך ישראל‪ :‬פירוק צבא המלחמה‬

‫שהישארותם בצבא אינה הכרחית‘‪ .‬לעומת זאת היה הצבא רשאי להמשיך את‬
‫שירותם של ‘בעלי מקצועות לפי רשימה רצופה‘‪ .‬בו ביום הוציא ראש אכ"א‬

‫הוראות מפורטות לביצוע הפקודה‪4.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬כל עוד עמדה על הפרק האפשרות שצה"ל יקרא לנקוט יזמה‬
‫צבאית בהיקף גדול‪ ,‬לא בוטלו המסגרות העיקריות של הצבא שנלחמו במלחמת‬
‫העצמאות‪ .‬פה ושם בוטלו גדודים כדי למלא את השורות בגדודים אחרים‬
‫שהתדלדלו במהלך הקרבות‪ ,‬אך באביב ‪ 1949‬עדיין פעלו בצה"ל רוב החטיבות‪,‬‬
‫שנשאו בעול המלחמה‪ .‬בפברואר ‪ 1949‬עדיין מנה הצבא ‪ 90,000‬ויותר מגויסים‪5.‬‬

‫פירוק החטיבות‬

‫משהתברר שהמלחמה תמה בפועל‪ ,‬ולנוכח גלי העלייה הגוברים והולכים וצרכים‬
‫דחופים אחרים שהמדינה ניצבה מולם‪ ,‬הורגשה יותר ויותר מועקת העול הכספי‬
‫של החזקת הצבא‪ .‬כבר במחצית ינואר ‪ ,1949‬פחות משבוע לאחר הפסקת האש‬
‫בחזית הדרום וקודם פתיחת הדיונים לשביתת נשק עם מצרים‪ ,‬הציג בן־גוריון‬
‫בפני המטכ"ל דרישה תקיפה להתחיל בקיצוץ כוח האדם שבשירות‪ .‬הוא הסביר‬
‫את הצורך באופן ציורי‪‘ :‬נניח שאנו עוברים גשר והוא מתחיל להתנועע‪ .‬המהנדס‬
‫מוכרח אזי להגדיר מהי המעמסה שהגשר יכול לשאת ושאי אפשר להוסיף עליה‪,‬‬
‫פן ישבר‘‪ .‬כדי להסיר ספק‪ ,‬הוסיף‪‘ :‬הגשר הזה אינו יכול לשאת את המעמסה‪,‬‬
‫גם מבחינה כספית וגם מבחינת כוח האדם‪ .‬המשק הולך ונהרס‘‪ 6.‬רוב הקצינים‬
‫הבכירים‪ ,‬ובראשם ראש אגף המבצעים אלוף יגאל ידין‪ ,‬היו עדיין עסוקים בהכנות‬
‫למבצעים ובביסוס אחיזתו של צה"ל בשטחים שנכבשו בסופה של המלחמה ולא‬
‫ראו כל אפשרות לקצץ בהיקף הגייסות‪ .‬הרמטכ"ל דורי‪ ,‬שחזר לתפקוד מלא בקיץ‪,‬‬
‫הבין היטב את השינוי העמוק שהתרחש בעדיפויות של המדינה‪ .‬בהופעה פומבית‬
‫נדירה ב‘עיתון העיתונאים‘‪ ,‬שנערך בתל אביב ב־‪ ,18.2.1949‬אמר דורי כי המדינה‬
‫וקיומה אינם תלויים רק בהישגים צבאיים‪ .‬יש לבנות צבא חזק‪ ,‬הוא הכריז‪ ,‬אך יש‬

‫הוראת שר הביטחון‪ ,5.1.1949 ,‬א"צ‪ .435-1308/1950 ,‬מסמך אכ"א ‘שחרורים מהצבא‘‪,‬‬ ‫ ‪4‬‬
‫‪ ,5.1.1949‬שם‪.‬‬ ‫‪ 5‬‬

‫ראו דוח שר הביטחון לממשלה בישיבתה ביום ‪ ,6.5.1949‬דיון על ‘מבנה הצבא‘‪ ,‬ארכיון‬ ‫ ‪6‬‬
‫המדינה‪ ,‬פרוטוקול ישיבות הממשלה (להלן‪ :‬פרוטוקול ישיבת הממשלה)‪ ,‬ישיבה יג‪/‬ש"ט‪,‬‬

‫עמ‘ ‪.18‬‬
‫פרוטוקול ישיבות המטכ"ל‪ .10.1.1949 ,2.1.1949 ,‬ראוי להדגיש שהישיבה הראשונה‬
‫נערכה בעוד הקרבות בנגב נמשכים‪ ,‬והשנייה — ימים ספורים לאחר הפסקת האש בחזית‬

‫המצרית‪.‬‬

‫[‪]23‬‬