Page 33 - כשהצבא החליף מדיו
P. 33
לאוהליך ישראל :פירוק צבא המלחמה
לורך ,שהקים בסוף אותה שנה את ענף היסטוריה במטכ"ל והחל בחיבור שיטתי
של קורות המלחמה36.
שתי פרשות תבעו לא רק את הנצחת הזיכרון ואת סיפור העלילות אלא את
יישור ההדורים וריפוי הפצעים :קורות הקיבוצים שער הגולן ומסדה ,ופרשת
קיבוץ ניצנים במלחמת העצמאות .חברי הקיבוצים שער הגולן ומסדה שבעמק
הירדן תבעו את עלבונם על כי הטיחו נגדם שנסוגו מאדמתם תחת מחץ ההתקפה
של הצבא הסורי הפולש ,במאי .1948הרמטכ"ל מינה את דוד שאלתיאל,
ששימש באותה עת כמפקח כללי של הצבא ,לבחון את האירועים ואת העדויות
ולפסוק בעניין .שאלתיאל היה מודע היטב ל‘גורליות של מסקנותיו לגבי קיומם
של שני הגופים ההתיישבותיים האלה‘ וניהל חקירה קפדנית; בדוח המסכם
שהגיש לרמטכ"ל תואר הקרב לפרטיו והביא אותו למסקנה‘ :שני הקיבוצים גם
יחד עברו עבירה חמורה — פינוי עמדות ללא רשות‘ .עם זאת ,לנוכח הנסיבות
ששררו ועמידתם לפני הנסיגה ,סיכם שאלתיאל כי ‘ראויים אנשי המשקים האלה
להתהלך בקומה זקופה ,בביטחון מלא שיעמדו במבחנים הבאים ,ובהכרת זכותם
לחיי כבוד במקום מושבם הנוכחי‘37.
כניעתם של חברי קיבוץ ניצנים בראשית יוני ,1948לאחר קרב מר ואבדות
רבות והליכתם בשבי המצרי ,נותרה פצע פתוח חמור עוד יותר — על רקע הדף
הקרבי שפרסמה חטיבת ‘גבעתי‘ ,שחברי הקיבוץ הואשמו בו בתבוסה‘ .חרפה היא!
לצאת לשבי הפולש ,חרפה היא ומוות‘ ,כתב אבא קובנר ,מחבר הדף .עם שובם
מהשבי ,דרשו חברי הקיבוץ ותומכיהם הפוליטיים ,אנשי העובד הציוני ,לעשות
עמם צדק .הרמטכ"ל מינה את סא"ל נחמיה ברוש ,מפקד בכיר ב‘הגנה‘ ובצה"ל,
להקים ועדת חקירה לבחינת הפרשה .הוועדה זיכתה את חברי הקיבוץ מהאשמה
והמליצה על ‘רהביליטציה ללוחמי ניצנים ,הן החיילים והן חברי המשק‘ ,אך
המליצה גם ‘לגנות את הניסיונות שנעשו להחשיד את הפיקוד החטיבתי בהפליית
ניצנים מתוך נימוקים לא צבאיים‘38.
36על מפעלו של לורך ראו מ‘ לורך ,כשהיום יפנה :שבעים שנותי הראשונות ומשהו שקדם
להם :מעין אוטוביוגרפיה ,משרד הביטחון ,תל אביב ( 1997להלן :לורך ,כשהיום יפנה).
ראו גם אצל בר־און ,זיכרון בספר ,פרקים שישי ושביעי .לורך סיכם את מפעלו בספר קורות
מלחמת העצמאות ,מסדה ,תל אביב .1958
37ראו מסמך אגף הפיקוח‘ ,מקרה העזיבה של שער הגולן ומסדה‘ ,17.11.1948 ,א"צ,
.1022-922/1975
‘ 3 8דוח הוועדה לחקירת פרשת ניצנים‘ ,15.4.1949 ,שם.
[]31
