Page 37 - כשהצבא החליף מדיו
P. 37

‫לאוהליך ישראל‪ :‬פירוק צבא המלחמה‬

‫אנשים מבוגרים ומטופלים במשפחות ולכן שוחררו מוקדם‪ .‬בישיבת המטכ"ל‬
‫ב־‪ 25‬בפברואר‪ ,‬שהוזמנו אליה אלופי הפיקודים‪ ,‬עלו תלונות רבות על קשיים‬
‫בהפעלת היחידות‪ .‬אלוף צבי איילון‪ ,‬מפקד פיקוד המרכז‪ ,‬סיפר שמפקדים רבים‬
‫מסרבים לצאת לקורסים מחשש שהדבר יעכב את שחרורם‪ .‬אלוף פיקוד הדרום‬
‫יגאל אלון טען‪‘ :‬מסוכן מאד להשאיר את מצב הביניים שאנו נתונים בו הרבה‬
‫זמן ללא פתרון וללא הבהרה‘‪ 53.‬במאי טען מפקד חיל ההנדסה‪‘ :‬בגלל השחרורים‬

                          ‫האחרונים מפורק חיל ההנדסה במובן המלא ביותר‘‪54.‬‬
‫עם פירוק הגדודים והחטיבות צצה גם שאלת החימוש והציוד שנותר ביחידות‬
‫שהתרוקנו‪ ,‬ועלה הצורך לנקות‪ ,‬לתקן ולמיין מחדש אלפי כלי נשק‪ .‬בצה"ל לא‬
‫היו עדיין מחסני חירום‪ .‬ב־‪ 16.4.1949‬הוציא ראש אגף האפסנאות (אג"א)‪,‬‬
‫אלוף יוסף אבידר‪ ,‬את פקודת ‘התארגנות הצבא — הוראה מס‘ ‪ .‘1‬לראשונה‬
‫נקבעו סדרים ברורים לגבי העברות חימוש וציוד מיחידה ליחידה‪ ,‬לריכוז חימוש‬
‫היחידות שפורקו‪ ,‬וניתנו הוראות להחזרת החימוש והרכב לכשירות‪ .‬חוליות‬
‫של אנשי שירות החימוש וחיל התחבורה פשטו ברחבי צה"ל לשם פיקוח וסיוע‬

                              ‫לאנשי הפיקודים שהופקדו על ביצוע ההוראות‪55 .‬‬
‫תוך כך בוצעה גם האחדה של כלי הנשק האישי‪ .‬הרובים הבריטיים‪,‬‬
‫שהמשיכו לשמש את הצנחנים‪ ,‬הועברו בסופו של דבר לרשות המשטרה; הרובים‬
‫האיטלקיים והצרפתיים הועברו לשירות ביחידות חיל המשמר וההגנה המרחבית;‬
‫ובידי חטיבות צה"ל נותר רק הרובה ‘מאוזר‘‪ ,‬שנרכש בעת המלחמה מצ‘כיה‪,‬‬
‫ולכן זכה לכינוי המקובל ‘הרובה הצ‘כי‘‪ 56.‬החלו גם מאמצים ליצור תת־מקלע‬
‫חדש שיחליף את ‘הסטן‘‪ ,‬כלי שהיה החימוש העיקרי האוטומטי לטווח קצר‬
‫בצה"ל בימי המלחמה‪ .‬הניסיון ליצור מקלע ישראלי כשל‪ ,‬אך בסופו של התהליך‬

                     ‫נולד תת־המקלע ‘עוזי‘‪ ,‬ששמו יצא לתהילה בעולם כולו‪57.‬‬
‫על הפרק עמדה עתה גם האחדתו של הציוד האישי של הלוחמים‪ .‬אג"א‬

                                                   ‫‪ 	53‬פרוטוקול ישיבת המטכ"ל‪.25.2.1949 ,‬‬
                                                                           ‫‪ 	54‬שם‪.16.51949 ,‬‬

                             ‫‪ 5	 5‬המסמך מובא אצל לבקוביץ‪ ,‬המערך הלוגיסטי ב‪ ,‬עמ‘ ‪.11-8‬‬
‫‪ 	56‬מן הסתם נמנעו בצה"ל לציין את המקור הגרמני של צלבי הקרס שהוטבעו בהם‪ .‬במסמכים‬
‫ובחוברות אימונים השתמשו בדרך כלל בשם הנכון ‘מאוזר‘‪ .‬אני מודה לזאב אלרון על‬
‫שהסב את תשומת לבי לכך‪ .‬בסך הכול היו בצה"ל‪ ,‬באביב ‪ 46,791 ,1949‬רובים מדגם‬
‫‘מאוזר‘‪ ,‬נתון שמביא ע' אילן‪ ,‬אמברגו‪ ,‬עצמה והכרעה במלחת תש"ח‪ ,‬מערכות‪ ,‬תל אביב‬

                            ‫‪ ,1995‬בלוח ‘כמות נשק קל שנרכשו בצ‘כוסלובקיה‘‪ ,‬עמ‘ ‪.185‬‬
                                               ‫‪ 5	 7‬לבקוביץ‪ ,‬המערך הלוגיסטי ב‪ ,‬עמ‘ ‪.40-38‬‬

                                             ‫[‪]35‬‬
   32   33   34   35   36   37   38   39   40   41   42