Page 60 - כשהצבא החליף מדיו
P. 60

‫פרק ג‬

‫ארגון צבא המילואים‬

                                                  ‫רב־אלוף דורי מוביל‬

‫במאמר שפרסם הרמטכ"ל דורי בראשית שנת ‪ ,1949‬הוא הציב את השאלה‪‘ :‬איך‬
‫ניתן להשיג את מטרותינו החיוניות באמצעים המוגבלים מאד שיעמדו לרשותנו‘‪,‬‬
‫והשיב עליה בהדגשת יתר‪‘ :‬ראשיתה של התשובה לשאלה זו היא תכנון‪ ,‬תכנון‬
‫כולל‪ ,‬מקיף וממצה הרואה למרחוק‘‪ 1.‬אכן‪ ,‬את מרבית זמנו הקדישו הרמטכ"ל‬
‫וחבר עוזריו‪ ,‬חברי המטה הכללי‪ ,‬לתכנון מחודש של מערכות הצבא ומבניהן‪.‬‬
‫ב־‪ 6.4.1949‬הוציא הרמטכ"ל מסמך ושמו ‘הוראת הפיקוד העליון — שינויים‬
‫במבנה צה"ל‘‪ ,‬פקודה שחילקה את כוח האדם לשלושה סוגים‪ :‬הצבא הסדיר‪,‬‬
‫שכלל את מגויסי החובה ואת אנשי צבא הקבע; אנשי המילואים שיגויסו בשעת‬

                    ‫חירום; ואנשי חיל המשמר להגנת יישוביהם בספר ובעורף‪2.‬‬
‫היה ברור לכול כי לנוכח הפער העצום בין הפוטנציאל הדמוגרפי במדינות‬
‫ערב לזה של מדינת ישראל‪ ,‬יש לבסס את תכניות ההגנה שלה על צבא סדיר‬
‫קטן (קבע וחובה) וצבא מילואים גדול‪ ,‬שיגויס מדי פעם בפעם לצורכי אימונים‬
‫ותעסוקה מבצעית ויעמוד לרשות צה"ל בעת חירום‪ .‬בחורף תש"ט שררה במטכ"ל‬
‫מבוכה לגבי הדרך של גיוס ואימון ה‘רזרבה‘‪ ,‬אך לא התגלעה כל מחלוקת בדבר‬
‫הצורך לארגן בדרך כלשהי את המשוחררים ולבנות עתודה של אזרחים‪ ,‬שיגויסו‬

                                      ‫לשירות פעיל ברגע שהמלחמה תתחדש‪3.‬‬
‫בראש המהפך העקרוני הזה עמד רב־אלוף דורי בחודשי שירותו האחרונים‬
‫כרמטכ"ל‪ .‬בסוף אפריל ‪ 1949‬שלח בן־גוריון את אלוף יגאל ידין לשמש יועץ‬
‫צבאי למשלחת ישראל לשיחות עם ועדת הפיוס שמינה האו"ם‪ ,‬שהתכנסה בלוזאן‬
‫שבשוויץ בניסיון להפוך את הסכמי שביתת הנשק להסכמי שלום‪ .‬אלוף מקלף‪,‬‬

‫הדברים מובאים בכרך הראשון של צה"ל בחילו‪ ,‬עמ‘ ‪.64‬‬       ‫	‪1‬‬
                                   ‫א"צ‪.341-488/1955 ,‬‬  ‫‪	2‬‬
                                                       ‫	‪3‬‬
                  ‫פרוטוקול ישיבת המטכ"ל‪.22.2.1949 ,‬‬

‫[‪]58‬‬
   55   56   57   58   59   60   61   62   63   64   65