Page 61 - כשהצבא החליף מדיו
P. 61
ארגון צבא המילואים
שהיה מיועד להתמנות כראש אג"ם ,היה עדיין עסוק בשיחות שהתמשכו ליד
גשר בנות יעקב על שביתת הנשק עם הסורים .דורי נטל על עצמו את ניהול אגף
המטה הכללי — נוסף על היותו ראש המטה הכללי — ובמשך שבועות ארוכים
ניהל את תהליכי התמורה שעמדו להתחולל בצה"ל.
עמ"ל
המונח ‘מילואים‘ או ‘עתודות‘ — כפי שהעדיפו לכנותו בראשית הדרך — 4עלה על
הפרק בעיצומה של מלחמת העצמאות אך משמעותו הייתה שונה מזו שניתנה לו
בהמשך .בעקבות כישלון הניסיון לגייס את פועלי המפעלים הכלכליים החיוניים
לשרת ב‘חטיבות עבודה צבאית‘ ,מוינו מחדש עובדים שקיבלו עד אז פטור מגיוס
צבאי מסיבות כלכליות .אלה מהם שנמצאו חיוניים למשק גם בסריקה נוספת ,קיבלו
פטור חדש — הגם שהיו חייבים בגיוס מצד גילם ,מצבם המשפחתי ומצב בריאותם5.
בעקבות קרבות סתיו 1948ולקראת הקרבות שעדיין היו צפויים בחורף ,גברו
לחציו של הצבא למצות את הפוטנציאל של כוח האדם לשם הגדלת הכוח המגויס.
הוחלט לגייס את פטורי הגיוס מטעמים כלכליים וכן את בני השנתונים -1903
1907למסגרת מיוחדת ,שנקראה ‘עתודות מילואים‘ (עמ"ל) .המגויסים החדשים,
שהמשיכו בעבודתם האזרחית ,חויבו לשרת מספר נקוב של ימים בכל חודש
והיו אמורים לעמוד לרשות הצבא לצורכי אימון ולמשימות דחופות .הם עוצבו
בדומה ליחידות המילואים שהונהגו בצה"ל מאוחר יותר :בשלוש קטגוריות ,לפי
מספר הימים שהצבא רשאי לגייס לשירות פעיל — 6 ,14או 4ימים כל חודש6 .
אף שמקצת אנשי עמ"ל גויסו בפועל לקראת מבצע ‘חורב‘ ,נותרה פרשה זו
שולית — ועם תום הקרבות שוב לא נקראו אנשיה לשירות.
שטף השחרורים
הצורך בארגון חטיבות מילואים נעשה מוחשי עם תחילת השחרורים של מגויסי
תש"ח .המשוחררים הוצבו בדרך כלל ליחידות ששירתו בהן בעת המלחמה והפכו
בתחילה נסב המונח ‘מילואים‘ על חייבי שירות בזמן חירום שלא שובצו ליחידות ,וששימשו 4
כתגבורות לעת מצוא למערך הלוחם. 5
על חטיבות העבודה הצבאיות וכישלונן ראו י‘ גרינברג‘ ,גיוס צבאי של כוח עבודה למפעלים 6
ושירותים כלכליים חיוניים במלחמת העצמאות‘ ,מ‘ בר־און ומ‘ חזן (עורכים) ,עם במלחמה:
קובץ מחקרים על החברה האזרחית במלחמת העצמאות ,יד יצחק בן־צבי ,ירושלים ,2006
עמ‘ .154-133ראו גם גרינברג :עם לוחם ,עמ‘ .26-20
על יחידות עמ"ל ראו שם ,עמ‘ .28-26
[]59
