Page 76 - כשהצבא החליף מדיו
P. 76

‫כשהצבא החליף מדיו‬

‫כגון חטיבת אלכסנדרוני וחטיבת קרייתי‪ ,‬אימצו לעצמן סגנון אחר; המערכת‬
‫שהתפתחה בתנאי הלחימה בירושלים הייתה שונה מזו שעיצבו חטיבות גדולות‬
‫שחלשו על מרחבים ניכרים‪ ,‬כגון חטיבת ‘גבעתי‘‪ .‬עם תום המלחמה הגיעה העת‬
‫ליצור דגם אחיד לבניית החטיבות ולפעולת המטות ויחידות המשנה‪ ,‬דגם שלפיו‬
‫תונהג אחידות בהנהלת החיים הצבאיים‪ .‬כראש מערכת ההדרכה‪ ,‬נטל לסקוב על‬
‫עצמו להדריך את צה"ל בדרכים ובמבנים החדשים וכונן את ‘צוות ההפעלה‘‪2.‬‬
‫בהחלטה זו ניכרה השפעת יוצאי הצבא הבריטי‪ ,‬ששאבו את ההשראה למבנה‬
‫החדש מניסיונם בבריגדה היהודית — שהוכנה לפעילותה בחזית על ידי צוות‬

                                                                       ‫חונכים‪3.‬‬
‫בפקודת היסוד של ארגון צה"ל נקבע‪ ,‬כאמור לעיל‪ ,‬שהמסגרת הלוחמת‬
‫העיקרית תהיה ‘החטיבה המוגברת‘ (‪ .)Brigade Group‬לקראת הפעלתו של‬
‫‘צווה ההפעלה‘ נקבע כי כדי לשמור על כושרה של החטיבה לקיים מידה של‬
‫עצמאות בשדה הקרב‪ ,‬תורכב החטיבה המוגברת משלושה גדודי חי"ר ויחידות‬
‫סיוע ושירות‪ ,‬שיהיו כפופות למפקד החטיבה‪ :‬יחידת סיור‪ ,‬פלוגת מרגמות ‪120‬‬
‫מ"מ‪ ,‬פלוגת קשר‪ ,‬פלוגת הנדסה‪ ,‬סדנה חטיבתית‪ ,‬פלוגת תובלה ופלוגת רפואה‪,‬‬
‫המסוגלת להקים בית חולים שדה‪ .‬מטה החטיבה ייבנה לפי הדגם המשולש‪:‬‬
‫מבצעים‪ ,‬שלישות ואפסנאות; חוזק מעמדו של המודיעין בדרגי החטיבה והגדוד‬

                                                       ‫והופרד מאגף המבצעים‪.‬‬
‫כדי לאפשר למפקדת החטיבה המוגברת ניידות מלאה‪ ,‬נקבע שיקוימו לפי‬
‫הצורך שלושה דרגים‪ :‬מפקדה עורפית במחנה הקבע של החטיבה‪ ,‬מפקדה קדמית‬
‫בקרבת שדה הקרב וחבורת פיקוד קדמית (חפ"ק)‪ ,‬המשנה את מיקומה תדיר‪,‬‬
‫בהתאם להתפתחות הקרב‪ .‬כמו כן נקבע העיקרון של צינור פיקודי אחד ויחיד‪,‬‬
‫המוליך מן הרמטכ"ל עד ליחידה הקטנה ביותר‪ .‬לקציני המטה אין סמכות פיקודית‬
‫והם משמשים רק צינור להעברת פקודות המפקד ויש לראותם כמדברים בשמו‪.‬‬
‫קציני החיל הראשיים יהיו מופקדים על ההכוונה המקצועית של יחידות הסיוע‬
‫והשירות ועל האימונים המקצועיים שלהן‪ ,‬אך לא תהיה להם סמכות פיקודית על‬

‫ראו ח‘ לסקוב‪‘ ,‬צוות ההפעלה ‪ ,‘1950-1949‬מערכות‪ ,‬קצא — קצב (סיוון תשכ"ח)‬                    ‫‪	2‬‬
‫(להלן‪ :‬לסקוב‪ ,‬צוות ההפעלה)‪ ,‬עמ‘ ‪ .44-41‬ראו גם גלבר‪ ,‬גרעין לצבא עברי‪,‬‬                      ‫‪	3‬‬

                                                                            ‫עמ‘ ‪.519-513‬‬
‫גלבר‪ ,‬שם‪ ,‬עמ‘ ‪ ,515‬מציין שאת רעיון ה‘חונכות‘ לקח לסקוב מניסיון הבריגדה היהודית‬
‫שאומנה לקראת צאתה לחזית באיטליה‪ .‬על החונכות של הבריגדה היהודית באיטליה ראו‬
‫י' גלבר‪ ,‬תולדות ההתנדבות‪ ,‬ב‪ ,‬יד יצחק בן־צבי‪ ,‬ירושלים תשל"ט‪-‬תשמ"ד‪ ,‬עמ‘ ‪.528-526‬‬

‫[‪]74‬‬
   71   72   73   74   75   76   77   78   79   80   81