Page 81 - כשהצבא החליף מדיו

‫פרק ו‬

‫‘משטר חירום‘‬

‫רב אלוף ידין מוביל‬

‫בסוף שנת ‪ 1949‬התקרב רב־אלוף יעקב דורי לסיום שירותו כרמטכ"ל‪ .‬בחודשים‬
‫האחרונים לשירותו הוא הצליח‪ ,‬כמסופר‪ ,‬לגבש עקרונות ומסגרות‪ ,‬אך התקשה‬
‫להשלים את ארגון המילואים הלכה למעשה‪ .‬בפועל נמצא הצבא בשפל חמור‬
‫והשתררה בו אווירת אי־סדר והתפרקות‪ .‬היה ברור שהמיועדים לעמוד בראש‬
‫הצבא עם פרישתו של דורי ייאלצו לפעול בנחישות ובמהירות כדי להעמיד את‬

‫צה"ל על רגליו‪.‬‬
‫דורי פרש ב־‪ 9‬בנובמבר משירותו בצה"ל‪ ,‬לאחר שנשא לסירוגין בתפקיד‬
‫ראש המטה של ‘ההגנה‘ ולאחר מכן של צה"ל במשך עשר שנים‪ .‬הוא שלח‬
‫איגרת נרגשת לצה"ל‪ ,‬חייליו ומפקדיו‪ ,‬שהדגיש בה שני ערכים שליווהו כל‬
‫חייו‪ ,‬לפי מיטב מסורת ה‘הגנה‘‪ :‬חובת השירות לעם וחובת החברות‪ 1.‬בו ביום‬
‫מונה יגאל ידין לרמטכ"ל השני של צה"ל‪ ,‬ולסגנו מונה אלוף מרדכי מקלף‪,‬‬
‫ששימש גם כראש אגף המטה (אג"ם)‪ 2.‬השניים היו מודעים היטב לכך שהצבא‬
‫נמצא בשפל חמור במוכנותו לעמוד בפני התקפת אויב; פחות מחודש לאחר‬
‫כניסתו לתפקידו החדש הכריז ידין על ‘משטר חירום‘ כולל בצבא‪ 3.‬ההכרזה‬
‫לא נבעה מאיום ממשי ומידי מצד אויב כלשהו אלא מההכרה בחולשתו של‬
‫צה"ל‪ .‬בדברי ההקדמה לפקודה כתב הרמטכ"ל‪‘ :‬צבאנו עבר תהליך של הקטנה‬
‫וארגון מחדש‪ ,‬שגרמו באופן זמני להחלשת כוחו הלוחם‘‪ 4.‬הנעימה הכוללת של‬

‫האיגרת מובאת בשלמותה אצל אוסטפלד‪ ,‬צבא נולד‪ ,‬עמ‘ ‪.65‬‬ ‫ ‪1‬‬
‫באותה הזדמנות נערכו גם שינוים באיוש התפקידים הבכירים במטכ"ל וראו גלבר‪ ,‬גרעין‬ ‫‪ 2‬‬

‫לצבא עברי‪ ,‬עמ‘ ‪.508‬‬ ‫ ‪3‬‬
‫משטר חרום בצבא‪.‬‬ ‫‪ 4‬‬

‫ראו מסמך סגן הרמטכ"ל‪‘ ,‬משטר חרום בצבא — פקודת חיל המילואים מס‘ ‪,22.12.1949 ,‘1‬‬
‫א"צ‪.7-917/1952 ,‬‬

‫[‪]79‬‬