Page 97 - כשהצבא החליף מדיו
P. 97
התמרונים הגדולים
החיל על כל מערכותיו‘ ,אך עצם הפעלתו של חיל בקנה מדה ארצי הניח את
היסוד ‘לשליטה מרכזית על כל הכוח האווירי בשעת לחימה‘17.
מוצב הפיקוד העליון
בתמרון צמ"ד הופעל לראשונה גם ‘מוצב הפיקוד העליון‘ ,שנקרא אז בשם הצופן
‘המפעל‘ ,לאחר מכן נקרא גם המצפ"ה ,ולימים — המצפ"ע 18.מזה זמן־מה נערכו
בצה"ל דיונים על הפרדת עמדת הפיקוד העליון מהמטה הכללי בעת מלחמה,
ובעקבות לקחי תמרון צמ"ד פרסמה מחלקת התכנון מסמך עקרוני שכותרתו
‘מבנה ופעולת הפיקוד העליון במלחמה‘ .במסמך נקבעה חלוקת הפיקוד העליון
לשלושה גופים‘ :חוליית הפיקוד‘ ,שתכלול את הרמטכ"ל ,מפקדי חיל האוויר
וחיל הים ,וראשי האגפים במטכ"ל; ‘מפקדה קדומנית‘ ,שתפעל במוצב מיוחד
ותנהל את הקרבות; המטכ"ל ,שיורכב מכל בעלי התפקידים שאינם דרושים
במוצב הפיקוד ושימשיכו לפעול ממשרדיהם הקבועים19.
מחלקת התכנון הוציאה ב־ 26.6.1950מסמך נוסף ,שנקבע בו שיש להקים
מוצב תת־קרקעי ,מרוחק ממקום המטה הכללי ,ובו ירוכזו כל בעלי התפקידים
הדרושים לניהול המלחמה .במסמך מצוינים גם התפקידים שייכללו במוצב
ומספר חדרי העבודה הדרושים 20.במטכ"ל דובר על הקמת מתקן תת־קרקעי
קבוע (שייבנה לימים וייקרא בלשון העם ‘הבור‘) .לפי שעה נקבע מקום המצפ"ע,
לצורכי התמרון ,במרתף היקב הישן של בית הספר החקלאי במקווה ישראל.
המקום סיפק מחסה והסוואה ראויים והיה קשור היטב לרשת הטלפונים הארצית21.
לקחים
בתמרון אירעו תקלות לא מעטות וצה"ל הפיק מהם לקחים חשובים ,שייושמו
בשנים הבאות .מערכת של ‘שופטים‘ ,בכל הרמות ,הופעלה בתמרון והם עקבו
1 7שטייגמן ,מעצמאות לקדש ,עמ‘ .39-38
1 8לתיאור מפורט של תרגול המצפ"ע בתמרון צמ"ד ראו מן ,תולדות המטכ"ל ,עמ‘ .169-161
1 9מסמך אגם/תכנון‘ ,מבנה ופעולת הפיקוד העליון במלחמה‘ (אין תאריך ,אולם לפי סדר
התיוק אפשר להניח שהוא חובר בינואר ,)1951א"צ.155-73/1952 ,
2 0אג"ם/תכנון‘ ,מוצב הפיקוד העליון — הצעה‘ ,26.6.1950 ,א"צ.91-488/1955 ,
21הוראת עוזר ראש אג"ם מיום ,22.10.1950א"צ .5-106/1952 ,לפרטים נוספים ראו גם
נ‘ מן ,הקריה בשנות כינונה ,1955-1948 ,כרמל ,ירושלים ,2012עמ‘ .157ראו גם דיון על
מבנה וארגון מוצב הפיקוד העליון בעקבות תמרון צמ"ד‘ ,עיקרי דיון המטה הכללי ביום
,‘29.7.1951א"צ.397-433/1956 ,
[]95
