Page 94 - כשהצבא החליף מדיו

‫פרק ז‬

‫התמרונים הגדולים‬

‫‘צמ"ד‘‬

‫מערכת גיוס המילואים‪ ,‬שבניינה הושלם זה עתה‪ ,‬נוסתה לראשונה ב־‪ 15‬באוקטובר‬
‫‪ :1950‬נערך תרגיל ארצי שכונה ‘צמ"ד‘ על שם שלושת הפיקודים — צפון‪ ,‬מרכז‬
‫ודרום — והעיתונות כינתה אותו ‘תמרון הסתיו‘‪ 1.‬לקראת התמרון הוציא סגן‬
‫הרמטכ"ל את ‘הוראת מבצע צמ"ד‘‪ .‬התרגיל נועד‪ ,‬כפי שנוסח בפקודה‪‘ ,‬לבחון‬
‫את יעילות גיוס המילואים ואת כושר הניידות של הצבא‘‪ 2,‬ולא הייתה כל יומרה‬

‫לבחון את כושר הלחימה של הגייסות‪3.‬‬
‫בפקודת המבצע המפורטת של ראש מחלקת מבצעים דווח כביכול על‬
‫כוונות המצרים והסורים לתקוף את ישראל‪ ,‬והמבצע נועד לכאורה לקדם את פני‬
‫המתקפה הזו‪ .‬כמקובל בתפיסות שרווחו בצה"ל באותם ימים‪ ,‬הוגדרה ‘התעודה‘‬
‫כדלקמן‪‘ :‬צה"ל יהדוף את התקפת האויב על ידי כניסה למערך הגנה‪ ,‬השהיית‬

‫האויב ומעבר להתקפת נגד לאחר היערכות הכוחות‘‪4.‬‬
‫גיוס המילואים נעשה בשתי שיטות‪ :‬פרסום פומבי ורשתות קריאה חשאית‪.‬‬
‫רוב היחידות הוזעקו פומבית מפי ראש אגף כוח אדם‪ ,‬שפקד על הגיוס במודעות‬
‫גדולות שפורסמו בעיתונות היומית וברדיו‪ ,‬ובהן נקראו אנשים לפי שמות קוד‬
‫צבעוניים שניתנו ליחידותיהם ולפי לוח זמנים מפורט‪ .‬אולם גם רשתות הקריאה‬
‫החשאית תורגלו ומקצת יחידות נקראו בשיטה הסמויה‪ .‬עיתונאי אלמוני דיווח‪:‬‬
‫‘[החיילים] נענו לצווי התנועה שהופצו בלילה באמצעות קשר ישיר‘ והוסיף‪,‬‬

‫‘בשקט למופת נתקבלו צווי הגיוס לתמרונים‘‪5.‬‬

‫מטעמים של ביטחון שדה‪ ,‬הומר שם התמרון במסמכים ל‘ביכורים‘‪ ,‬אך הכינוי ‘צמ"ד‘‬ ‫‪ 1‬‬
‫המשיך להיות רווח‪.‬‬
‫א"צ‪.5-108/1952 ,‬‬ ‫ ‪2‬‬
‫ ‪3‬‬
‫ידין‪ ,‬קביעת דפוסי הצבא‪ ,‬עמ‘ ‪.73‬‬ ‫‪ 4‬‬
‫‘פקודת מבצע צמד‘‪ ,‬א"צ‪.16-68/1955 ,‬‬ ‫‪ 5‬‬

‫ראו למשל על המשמר‪.17.10.1950 ,‬‬

‫[‪]92‬‬