Page 89 - כשהצבא החליף מדיו
P. 89

‫‘משטר חירום‘‬

‫את תהליכי המיון למקצועיים יותר‪ ,‬אולם רק חיל האוויר נעזר במומחים כבר‬
‫ב־‪ :1948‬מיון הטייסים נעשה בעזרת אנשי מקצוע שהוכשרו לכך בחיל האוויר‬
‫האמריקני‪ .‬רוב המיון נעשה בתקופה זו בעזרת נתוני בריאות‪ ,‬רמת השכלה‪,‬‬
‫שליטה בעברית וריאיון כללי‪ .‬שילובם של מומחים מהמגזר האזרחי במערכת‬

                                ‫המיון של צה"ל התגשמה רק לאחר המלחמה‪26.‬‬
‫בסוף המלחמה נוצר קשר בין אנשי אכ"א למומחי ‘התחנה לבחירת מקצוע‘‬
‫של עיריית תל אביב‪ .‬באישור הצבא גייסה ‘התחנה‘ ‪ 25‬סטודנטים לפסיכולוגיה‪,‬‬
‫שעברו קורס בסיסי לפסיכוטכניקה ולסטטיסטיקה פסיכולוגית‪ ,‬והם החלו למיין‬
‫מגויסים חדשים‪ .‬עד אפריל ‪ 1950‬נבדקו בידי אנשים אלה כ־‪ 15,000‬חיילים‪,‬‬
‫אך טרם מוסד הקשר בין ממצאי הבדיקות לבין תהליכי ההצבה והקידום של‬

                                                                      ‫הנבדקים‪.‬‬
‫רק בחורף ‪ 1950‬הפכו ממייניים אלה לחלק מהצבא והוצבו ב‘מכון לאבחנה‬
‫פסיכוטכנית‘‪ .‬הם עברו לצריפין ונעשו חלק בלתי נפרד מבסיס הקליטה והמיון‬
‫(בקו"ם)‪ .‬לקראת סוף ‪ 1951‬מוזגה יחידת המיון של חיל האוויר עם המכון החדש‪.‬‬
‫תהליך המיון כוון בידי ענף תנועת כוח אדם שהוקם באכ"א‪ ,‬ענף שתיאם את‬
‫פעילות בסיס הקליטה והמיון עם צורכי כוח האדם של יחידות צה"ל השונות‪.‬‬
‫לראשונה ננקט המושג ‘דירוג פסיכוטכני ראשוני‘ (דפ"ר)‪ ,‬שנשקל עם נתוני‬
‫כושר גופני‪ ,‬ידע עברית ורמת השכלה‪ ,‬בדירוג שסוכם בידי קציני המיון — סיכום‬
‫שקבע את שיבוצו של המגויס לחילות השונים‪ .‬רוב בעלי הנתונים הגבוהים‬
‫הוזרמו ליחידות ולחילות שנזקקו לחיילים בעלי נתונים אלה‪ ,‬בעוד שבעלי‬
‫נתונים נמוכים מצאו את דרכם ליחידות שירות ולחיל הרגלים‪ .‬רק מקצת בעלי‬

           ‫נתונים גבוהים‪ ,‬שנועדו לתפקידי פיקוד‪ ,‬הוצבו ביחידות הלוחמות‪27 .‬‬
‫בסוף חודש אפריל ‪ 1950‬כבר היה רב־אלוף ידין מסוגל למסור לממשלה דוח‬
‫אופטימי יותר‪ .‬אמנם הוא תיאר בצבעים קודרים את רמתם של רוב המגויסים‬
‫החדשים‪ ,‬אשר ‪ 90-80‬אחוזים מהם הם עולים חדשים — ‪ 90‬אחוזים מתוכם‬

‫‪ 	26‬על התפתחות תהליכי המיון והחיול בימי מלחמת העצמאות ראו שם‪ ,‬עמ‘ ‪103-98‬‬
‫ופרטים נוספים אצל אוסטפלד‪ ,‬צבא נולד‪ ,‬עמ‘ ‪ .395-387‬בירושלים נעזרה החטיבה במכון‬
‫לייעוץ מקצועי של הדסה למיון מספר קטן של מגויסים‪ .‬ראו גם אצל ז‘ לרר‪' ,‬קבוצות של‬
‫איכות‪ :‬היסטוריה חברתית של המיון בצה"ל'‪ ,‬עבודת דוקטור‪ ,‬אוניבסיטת תל אביב ‪,2009‬‬

                                                                               ‫עמ‘ ‪.57-51‬‬
‫‪ 2	 7‬מאמצע שנות החמישים נערכו שינויים באבחנות השונות והן סוכמו תחת הכותרת ‘קבוצות‬
‫איכות‘ (קב"א)‪ .‬לרר מפתח בעבודתו את התזה שתהליכי מיון אלה גרמו להסללה שלילית‬

                             ‫של בני עדות המזרח‪ .‬ראו שם‪ ,‬עמ‘ ‪ 61-56‬ובמקומות אחרים‪.‬‬

                                             ‫[‪]87‬‬
   84   85   86   87   88   89   90   91   92   93   94