Page 88 - כשהצבא החליף מדיו
P. 88

‫כשהצבא החליף מדיו‬

‫האדם ב־‪ 6‬במרס ‪ 1951‬למנהל משרד הביטחון מזכר מפורט על ‘תכנית גיוס‬
‫לשנת ‪ ]...[ 1951/52‬המבוססת על צרכי הצבא לאור השיא שנקבע‪ ,‬השחרורים‬

                                     ‫ואפשרויות האימונים בכל חודש וחודש‘‪23.‬‬
‫המסמך מחייב גיוס של כל שנתון ילידי השנים ‪ ,1933/34‬כולל גברים בעלי‬
‫כושר לקוי (כ"ל) ויוצאי צבא שעלו ארצה לפני ‪ ,1.1.1949‬שגיוסם נדחה מאחר‬
‫שרותקו למקומות עבודתם (לרגל חיוניות מקצועית או מטעמים אישיים)‪ .‬עולים‬
‫חדשים‪ ,‬שהגיעו ארצה לאחר ‪ ,1.1.1949‬גויסו גם אם נולדו בשנתונים קודמים —‬
‫אך לא היו מבוגרים משנתון ‪ .1928‬בעלי כושר לקוי והורים לילד אחד או יותר‬
‫הועברו ישירות למילואים‪ .‬במסמך מהדהדות דאגות המטה בדבר המחסור בבעלי‬
‫מקצוע‪ .‬בפקודה מודגש כי ‘מן ההכרח לחסל עוד השנה את פרשת “המרותקים"‬
‫[‪ ]...‬על מנת להביא לשורות הצבא את כל יוצאי הצבא האלה שבחלקם הגדול הם‬
‫בעלי מקצועות חיוניים לצה"ל‪ ]...[ .‬רופאים‪ ,‬מהנדסים מוסמכים או בעלי מקצוע‬

                         ‫מיוחדים אחרים אשר ידרשו מדי פעם בפעם על ידינו‘‪.‬‬
‫גם גיוס הנשים הוסדר‪ .‬בדרך כלל גויסו רק נשים שבריאותן תקינה ושסיימו‬
‫שמונה שנות לימוד לפחות‪ .‬הפקודה מדגישה את חשיבות הגיוס של נשים‬
‫בעלות השכלה גבוהה מעשר שנים ‘על מנת להגביר את הצבא בכוח אדם בעל‬
‫איכות טובה הנכלל ביניהן‪ .‬הכרחי לדלות מקור גיוס זה ככל האפשר‘‪ .‬כן הורתה‬
‫הפקודה לגייס את כל החברים‪ ,‬בנים ובנות‪ ,‬בגרעיני ההתיישבות‪ ,‬ללא הגבלה‬
‫של מצב בריאותם או השכלתם‪ 24.‬בפקודה זו התבטא בבירור הרצון למצות ככל‬

                                   ‫האפשר את הסיכוי להקמת יישובים חדשים‪.‬‬

                                                         ‫תהליכי המיון‬

‫מיון המגויסים לשם שיבוצם ביחידות שונות נוהל בימי מלחמת העצמאות בידי‬
‫מוסדות הגיוס‪ ,‬ולאחר מכן — בידי שירות החיול והקליטה של אגף כוח האדם;‬
‫הוא הקים את בסיס הקליטה והמיון במחנה צריפין‪ 25.‬פסיכולוגים שהתמחו‬
‫בפסיכוטכניקה הציעו הצעות שונות לשילוב מבחנים פסיכולוגיים כדי להפוך‬

                        ‫‪ 	23‬מסמך אכ"א‪‘ ,‬תכנית גיוס לשנת ‪ ,‘1951/52‬א"צ‪.20-1559/1952 ,‬‬
                                                                                      ‫‪ 	24‬שם‪.‬‬

‫‪ 2	 5‬בימי המלחמה נקלטו חיילים רבים ישירות בחטיבות וביחידות חיליות שונות‪ .‬מי שגויס‬
‫בידי ‘מרכז המפקד לשירות העם‘ הועבר ל‘קלט המרכזי‘‪ ,‬שהוקם באביב ‪ 1948‬בתל אביב‬
‫ונשא את השם ‘קריית מאיר‘‪ .‬בהדרגה הוסדר הגיוס ורוכז בידי לשכת הגיוס של משרד‬
‫הביטחון‪ .‬לפרטים נוספים ראו פ‘ גוברין‪ ,‬צו קריאה‪ :‬התגייסות היישוב למערכה‪ ,‬מערכות‪,‬‬

                                                              ‫תל אביב ‪ ,1976‬עמ‘ ‪.67-66‬‬

                                             ‫[‪]86‬‬
   83   84   85   86   87   88   89   90   91   92   93